מומחה האמנות הוותיק יריב אגוזי משיא לאמנים מתחילים כמה עצות זהב


 
 
 
 
אורי קלוס
 
 
 
 
 
 
 
 
מומחה האמנות הוותיק יריב אגוזי משיא לאמנים מתחילים כמה עצות זהב
 
 
1. תלמדו לצייר - אם אתם מציירים רק כי בוערת בכם התשוקה לצייר וליצור אמנות זה נפלא ומבורך אבל אל תצפו שיקנו את האמנות החובבנית והבוסרית שלכם.
אם אתם גם רוצים להתפרנס מאמנות וגם להצליח עיסקית וכלכלית, אתם חייבים ללמוד אצל מורים טובים ובמוסדות לימוד מקצועיים (כדוגמת: בצלאל, שנקר, המדרשה, בסיס, מכון אבני, JSS הרשברג, המכון של איליה גפטר והתחנה, הסטודיו לציור של חגית שחל, בית הספר לציור ראליסטי של סמדר כץ, יש סדנאות אמנים מצויינות בבית האמנים בתל אביב...או ללמוד אצל מורים מצויינים כגון: יאן ראוכוורגר, ארם גרשוני, צוקי גרביאן, רן טננבאום, דן אורמיאן (בקוביה), רונית גולדשמיט וגיא אביטל הנהדרים..... רשימה חלקית),
בדיוק כמו שף שלומד בישול או אדריכל צמרת שלמד ארכיטקטורה גם אתם חייבים ללמוד בצורה מקצועית כבסיס להצלחה.
השוק כיום הוא שוק מאד תחרותי ואמנים שלא למדו ציור הם חסרי סיכוי, נכון, בכל דור יש כמה יחידי סגולה שבורכו בכישרון אדיר מולד - אם אתם לא כאלה, לכו ללמוד.
 
 
2. אל תסממו את כושר השיפוט שלכם מ'מחמאות בשקל 'של חברים בפייסבוק - אני רואה כמעט כל יום אמנים שמפרסמים בדף הפייסבוק שלהם 'יצירות' חדשות בינוניות במקרה הטוב ומביכות במקרה הרע ואז שובל הזוי של מחמאות משתפכות ומפרגנות של חברים וירטואלים: "מדהים" "נהדר", "מעלף" -"עוצר נשימה" - קל מאד להתבשם מהמחמאות הללו ולטעות שאתם ופרנסיס בייקון חד הם - אתם לא.
ביקורת תבקשו מאנשי מקצוע בעלי עין חדה ומיומנת, ידע נצבר בתחום ונסיון אישי ומקצועי מוכח - לא מחברים וירטואלים. 
 
3.  כדי להיות אמן מסחרי, עליכם ליצור גם יצירות שאספנים יכולים להציג, אני מכיר אמן ישראלי נפלא שמתעקש ליצור אך ורק בפורמטים גדולי מיימדים והוא לא מצליח למכור כמעט כלום. לא לכל אספן יש משרד או בית עם קירות שיכולים לאכלס ציור בגודל של 2X4 מטר... ולא משנה עד כמה הציור מוצלח. הגודל באומנות כן קובע.
 
4.  תחתמו על הציורים שלכם בשמכם המלא, היחידים שיכולים להרשות לעצמם לחתום רק בשמם הפרטי הן הזמרות שר ומדונה, כל השאר, תחתמו בשם מלא שנדע לזהות אותכם ולשייך את היצירות שלכם גם בעוד הרבה שנים. אני מקבל לפעמים ציורים מדהימים שחתומים 'פנינה' או 'אברהם' ואין לי מושג מי האמנים שיצרו אותם... וחבל.
 
 
5. מומלץ לחתום בגב העבודה ולא בחזית, שם מלא בכתב ברור וקריא, לא בראשי תיבות (אתם לא מרי אנטואנט) ולא במונוגרם (אתם לא הזמר הידוע בכינוי פרינס), ורצוי להוסיף בעצמכם את שנת יצירת הציור ואת שם היצירה אחרת מישהו מתישהו ימציא לה שם כאוות דמיונו וחבל.
 
 
6.  תמכרו יצירות שלכם לאט לאט גם בבתי מכירות פומביות - כיום, אם אתה לא שם אתה לא קיים. רוב האספנים וסוחרי האמנות יחפשו מידע על אמן חדש באינטרנט, מרבית המידע שיעלה יהיה ממכירות פומביות בהן נמכרו יצירות של אותו אמן ובכך לא רק יאסף על האמן מידע, תנתן לו במה וחשיפה נאותה, יבנה לו מוניטין והכי חשוב יבנה לו מחיר שוק אמיתי ומעודכן.
אני מכיר אמנים שבגלריות נמכרים באלפי שקלים ובאלפי דולרים ולפעמים עשרות אלפים - אבל במכירות חוזרות בשוק המשני - המחיר שלהן ברצפה רק בגלל שמעולם לא נבנה להן מחיר שוק מתועד בשוק המשני (מכירות פומביות).
 
 
7.  לקוחות מרגישים יותר בטוחים לשלם עבור יצירה שכבר נמכרה בעבר, זה נוסך בהם הרגשת בטחון שיש שוק ליצירה, לכן אם אמן נמכר תדיר בבתי מכירות פומביות גם אם במחיר נמוך שמטפס לאט לאט, זה שומר אותו בתודעה של האספנים, זה יוצר תיעוד של גוף העבודות שלו ושל מחיר השוק שלו וזה כשלעצמו יעזור לו לעלות בסולם של שוק האמנות כאמן שלא רק יוצר - אלה גם מוכר.
 
 
8. אמן חייב לזכור שאנשים קונים אמנות משלוש סיבות: מאהבה, כהשקעה כלכלית וכסטטוס חברתי - ואמן מסחרי חייב ליצור בהתאם ולשווק את עצמו כשכל שלושת המרכיבים הללו קיימים ביצירה שלו (תשאלו כל אוצר או אוצרת אמנות, כמו גיא מורג, חניתה אליצור, נורית טל-טנא ועוד ותקבלו הסבר דומה ומפורט יותר).
 
 
 
9. תביאו אתכם בשורה חדשה לעולם האמנות, תמתגו את האמנות שלכם, תיצרו שפה אמנותית ייחודית, שונה ואחרת, משהו שהוא רק שלכם, סגנון אישי ובר זיהוי - פעם ביקרתי בתערוכה קבוצתית גדולה בבית האמנים בתל אביב, של בוגרי בית ספר ידוע לאמנות בישראל, של אחד המורים המובילים והנחשבים כיום ובכניסה לתערוכה, במבט מרחוק כל היצירות נראו כאילו צייר אותן אותו אמן (וזו הייתה תערוכה קבוצתית רבת משתתפים), הכל היה נראה אותו דבר, הסתובבתי על עקבותי וחזרתי הביתה. 
 
השוק כיום מחבק אמנים שמצליחים להמציא שפה אמנותית חדשה משל עצמם, משהו שהוא אך ורק שלהם ולא העתק הדבק של המורים שלימדו אותם כמו חיקוי איכותי.
זה שלמדתם אצל ארם גרשוני המצויין - לא אומר שגם אתם צריכים לצייר עוד כרובית או עוד ככר לחם - תמצאו נתיב חדש ותצעדו בו באומץ. 
 
אגב דוגמאות בולטות לאמנים שכן הצליחו לברוא שפה אמנותית וסגנונית שהיא אך רק שלהם: קרן שפילשר, יובל קדר, ישראל דרור חמד, אריק ונטורנה, אסף שני, יצחק ג'קובס, אירינה אייזן, נדב נאור, אורן מרקוביץ, טל סלוצקר, רוני טהרלב ועוד רבים ומצויינים אחרים - שמצליחים מאד, בין השאר בגלל הייחודיות שלהם בעולם האמנות הכה רווי ותחרותי.
 
 
 
10.  לא מעט מרוכשי האמנות כיום מבלבלים בין מחיר גבוה ואיכות, אולם חלק מהאספנים ומרוכשי האמנות כן ידעו לזהות איכות ביצירה שלכם (או את העדרה...) לכן הקפידו לשווק ולהציג למכירה אך ורק את המיטב של גוף היצירה שלכם, אני לצערי נתקל בעשרות דפי פייסבוק של אמנים שבהם מוצגות עבודות נפלאות לצד עבודות מביכות, זה נורא, אם אין לכם את הידע או הכלים לסנן בעצמכם, תעזרו באיש מקצוע, סוחר, גלריסט או אוצר אמנות בשכר - זה שווה את ההשקעה לטווח הארוך.
 
 
 
11.  בישראל יש יחסית לשאר העולם מעט מאד גלריות לאמנות ביחס לאוכלוסיה, זה עצוב אבל זה מצב נתון, פועל יוצא מזה שלכל גלריה מסחרית מצליחה יש מספר מקומות מצומצם לאמני בית שאותם היא תקדם לאספנים שלה, וכל השאר, הרוב, יאלצו להתמודד בעצמם ולבדם לא רק עם קשיי היצירה אלה גם עם איך לשווק את האמנות שלהם, למי, מתי ובכמה.
לכן האופציה של מכירה דרך בתי מכירות פומביות היא כל כך מומלצת עבור אותם אמנים, היתרונות לכך רבים:
* בזמן שגלריה גובה מאמן עמלה של 50% - בית מכירות פומביות גובה עמלה שנעה בין 15-21% בלבד.
* החשיפה של יצירה שמוצגת למכירה דרך בית מכירות פומביות היא לאין שיעור הרבה יותר גדולה מאשר חשיפה אינטימית בגלריה, טובה ומצליחה ככל שתהיה.
*כל עיסקה בגלריה תהיה ידועה רק לחמישה גורמים ולחמישה בלבד: לאמן, לבעל הגלריה, לקונה, לאלוהים ולמס הכנסה - לעומתם כל מכירת יצירה דרך בית מכירות פומביות תשאר מתועדת באינטרנט לכל העולם לנצח נצחים ובכך יבנה לאמן ערך שוק והיסטוריית מחירים שהשיג בשנים האחרונות וזה - לא יסולא מפז.
*בזמן שגלריות פונות לקהל שבעיקרו אליטיסטי ומצומצם, בתי המכירות הפומביות פונים לקהל רחב ומגוון יותר חלקו צעיר וטרנדי ובעל כסף והשפעה יותר מכל אספן עם סלון רחב בכפר שמריהו או בסביון.
 
 
 
12.  תשווקו את עצמכם במדיות החברתיות - זה זמין, זה נח, זה קל ופשוט - והכי חשוב זה בחינם.
 
 
13. אל תבזבזו כסף על תערוכות ופתיחות בגלריות שאינן גלריות מובילות, רוב המבקרים בתערוכה בגלריה יגיעו בערב הפתיחה, רובם בני משפחה וחברים ולאו דווקא לקוחות שקונים. תוסיפו לזה שאם עד לפני כמה שנים יצירות שנמכרו באינטרנט לא חצו את מחסום הכמה אלפי שקלים - כיום יש אמנים שמצליחים  לשווק ולמכור בעצמם דרך האינטרנט יצירות עד גובה של עשרות אלפי דולרים והרף הזה עולה כל שנה, המסחר באמנות כמו מרבית הקימעונאות המסורתית גם עובר במהירות לזירה המקוונת - אל תשארו עם היצירות שלכם מאחור - תתקדמו. 
 
 
 
 
14. תהיו מעורבים ונוכחים בשוק האמנות - גם בחורה יפה ופוטוגנית במיוחד שחיה עם אביה בקרחת יער בסיביר לא תתגלה כדוגמנית ולא תזכה לקמפיינים מכניסים,
הקהל שלכם חייב לדעת עליכם, תפגינו נוכחות ברשתות החברתיות, תרשמו לכל קבוצה רלבנטית בפייסבוק, תפעילו חשבון אינסטגרם ודף עיסקי שמציג רק צילומים של מיטב גוף היצירה שלכם.
לצערי לא מעט אמנים מפרסמים את היצירות שלהם בעמודי הפייסבוק האישיים שלהם בתוך בליל פוסטים על שרה נתניהו וצילומים של הנכדים או המסיבת סיום בגן חצב.
לא! תפרידו, תזקקו ותנגישו לעולם את היצירה שלכם, זה יותר מקצועי והרבה יותר אפקטיבי.
 
 
 
15. תציגו בתערוכות קבוצתיות, תגיעו לפתיחות, תתמנגלו בברנג'ה, כי לא לכולכם יש את התקציב לשכור את שירותיו של יחצ"ן צמוד או אוצר אמנות מרפקן ומקושר כמו גיא מורג, אני מכיר לא מעט אמנים בינוניים שמאד מצליחים כלכלית בעיקר בשל היותם 'פרצוף מוכר' בכל ארוע או פתיחה מקושרת ומתוקשרת, זה אולי לא הוגן אבל זה מנהגו של עולם ואלו חוקי המשחק - אז תלמדו לשחק אותו גם. 
 
 
 
 
16. תחליטו איזה אמן אתם רוצים להיות - יש אמנים שמראש מכוונים מאד מאד גבוה ויציגו רק דרך גלריות נחשבות או בתערוכות מוזיאליות והדרך לצמרת קשה ודורשת מרפקים ולא מעט מזל, לעומתם אני מכיר אמנים נהדרים שמראש מכוונים להיות יותר מסחריים ולמכור והרבה ובכך גם להרוויח וגם לקבל חשיפה רוחבית (רשימה חלקית של אמנים מעולים שגם מוכרים והרבה: קרן שפילשר, אסף שני, אתי לב, אירינה אייזן, אורן מרקוביץ, יצחק ג'יקובס, זוהר פלקס, אריק ונטורה ויש עוד רבים ומצויינים), במקרה כזה אמליץ להם להתברג במקומות כגון: יריד צבע טרי, רשת הגלריות 'פחות מאלף' (אלו רק שתי דוגמאות) -  אמנם המחיר בו ימכרו היצירות שלכם יהיה יותר עממי ממחירי אמנים שמיוצגים על ידי גלריות מובילות, אבל יש שם אפשרות למכור הרבה וזה גם הישג לאמן.
 
 
 
17. אל תוציאו כסף על תערוכות נטולות משמעות ונושא (כגון: צליל, אור וצבע) ובמקומות הזויים כמו לובי של בנייני משרדים או מסדרונות של מבני ציבור מצמיתים. ביחרו את התערוכות בפינצטה והגבילו את הסכום שאותו אתם מוכנים לשלם להשתתפות בתערוכה קבוצתית וכמובן ממליץ להשתתף בתערוכות קבוצתיות שלהן נושאים מהותיים של אוצרים כגון חניתה אליצור ואחרים וטובים שעושים עבודה מצויינת שגם מושכת קהל גדול של מבקרים ולא רק במדינת תל אביב.
 
 
 
* אני בוחר שלא להתייחס לרמה הכי נמוכה של אמנים - 'אמני אווירה 'שמציירים לפי הזמנה, ציורי אווירה לסלון לפי מידות וצבעים של הלקוח או מעצב הפנים שלו, כי בעיני זו לא אמנות - זה במקרה הטוב דקורציה משלימה למערכת הישיבה מאיקאה. 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צוקי גרביאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צוקי גרביאן 
 
 
 
 
 
 
 
יובל קדר
 
 
 
 
 
 
  
 
יובל קדר
 
 
 
 
 
 
 קרן שפילשר
 
 
 
 
 
 
 
 טל סלוצקר
 
 
 
 
 
 
טל סלוצקר