גלריה אגוזי - עתיקות אומנות ואוספים בישראל

דף בית  >  קורסים ולימודים מקצועיים  >  לימודי הערכה ושמאות של חפצי יודאיקה, פריטי בצלאל ופולקלור יהודי

לימודי הערכה ושמאות של חפצי יודאיקה, פריטי בצלאל ופולקלור יהודי

 
קורס להערכה ושמאות של חפצי אמנות יהודית, פריטי בצלאל, יודאיקה ופולקלור יהודי

בבית הספר של גלריה אגוזי בתל אביב



משחר התהוותה, יצרה התרבות היהודית חפצים וכתבי יד הקשורים למחזור החיים ולמחזור השנה היהודי, אשר שימשו ועודם משמשים לקיום מצוות ומנהגים, בבית הכנסת ובבית, ובסיפורים סביבם. יצירה זו מיוצגת בין היתר בארכיאולוגיה, בציור ברישום והדפס, וכן בכלי כסף מעוטרים, עץ, קרמיקה, פורצלן, ריקמה ועיצוב טקסטילים, ולאחרונה גם בחומרים חדשים ואף ביצירות וירטואליות.
 

חפצי דת הקשורים בעבודת האל היו בשימוש מאז ראשית התהוות היהדות, וכבר בספר שמות מפורטים כלי המשכן, בגדי הכהן הגדול וכיוצא בזה (פרקים כה-כח). עם חורבן בית ראשון והיציאה לגלות הוקמו בתי כנסת כ"מקדש מעט" (יחזקאל יא טז) והיו למקום ההתהוות ולבית היצירה של האמנות הדתית היהודית. מימי בית שני ידועים בתי כנסת בירושלים, בגליל, ברומי, במצרים ובבבל, אשר קושטו באיורים, בציורים וברצפות פסיפס מרהיבות ביופיין. דוגמה בולטת מהעת העתיקה היא בית הכנסת בדורא אירופוס (סוריה) מהמאה השלישית לספירה, שעל קירותיו ניתן למצוא שפע של ציורים המתארים סיפורים מהתנ"ך ואגדות חז"ל. עיטורים צנועים יותר נמצאו בארץ ישראל על ארונות קבורה יהודיים. מתקופת התלמוד נשתמרו פסיפסים, מטבעות, מנורות עשויות אבן, בתי נרות ממתכת, נרות שמן עשויים חרס שהדפנות שלהם מעוטרות בתבנית בית המקדש, מנורת שבעת קנים, לולב, אתרוג ושופר. מהמאה השביעית ועד שלהי ימי הביניים נשתמרו שרידים של אמנות יהודית. מאוחר יותר, למשל בכתבי יד עתיקים שמוצאם מספרד, כגון הגדת ברצלונה (המאה ה-14), אנו מוצאים תיאורי חפצים מאוהל מועד ומבית המקדש, דמויות ואירועים מסיפורי המקרא וציורי הווי יהודי,  לצד  ציורים וקישוטים בשוליים. במאות ה-17 וה-18 חל שגשוג באמנות היהודית כתוצאה משפע כלכלי ומסַחר שהביאו לעלייתם של פטרוני אמנות כגון משפחת מונטיפיורי באיטליה, משפחת רוטשילד באנגליה ומשפחת ששון בעיראק. רוב החפצים המוצעים היום למכירה על ידי אספנים, סוחרים ובתי מכירות פומביות מקורם במאות ה-19 וה-20. לעיתים נדירות מגיעים לשוק חפצים מהמאות ה-17 וה- 18. בסוף המאה ה-19 החלו להופיע העתקים של תשמישי קדושה ומצווה מהמאות ה-17 וה-18 בעקבות ההתעניינות ההולכת וגוברת בתחום היודאיקה והקמת המוזיאונים היהודיים הראשונים באירופה. במהלך הדורות ובעיקר עם השמדת חלק גדול מיהודי אירופה בשואה נכחדו רבים מתשמישי הקדושה והמצווה, והחפצים  שנותרו נמצאים ברובם במוזיאונים ובאוספים פרטיים וכמעט שאין להשיגם. במקביל התחילו להופיע בעולם זיופים וחיקויים של תשמישי קדושה יהודיים, אך גם יצירות חדשות ואותנטיות.

 

  עקרונות הערכת אמנות יהודית

 

-          כדי ללמוד ולהבין מהי אמנות יהודית, לכו לראות כמה שיותר תערוכות. פרטים על אוספי יודאיקה בארץ ובחו"ל תוכלו למצוא באתרי המוזיאונים באינטרנט
 
 
          לכו לתצוגות מקדימות של מכירות פומביות של יודאיקה ולאחר מכן למכירות עצמן - כך תוכלו ללמוד מה נמכר ובכמה.
 
-          בקרו בחנויות של כלים וחפצים עתיקים ובשווקי עתיקות.
 
-          חפשו אינפורמציה על מכירות יודאיקה באינטרנט (לדוגמה באתר של e-bay ).
 
-          רצוי לקחת בחשבון את המגמות בשוק האמנות והמסחר. כדי לדעת לתמחר ולהעריך נכון את שוֹוי הפריט יש לערוך סקירת קטלוגים של בתי מכירות פומביות בארץ ובעולם (הקטלוגים מתפרסמים גם באינטרנט).
 

-           צפו בתוכניות העוסקות בעתיקות בערוץ  BBC PRIME ביניהן The Antique

-           Road Show, Flog It, ו- Bargain Hunting.

 

כיצד מתבצעת ההערכה? באמצעות בדיקה וזיהוי החפץ:
 
-          תפקיד החפץ: למה שימש? איפה – בבית? בבית כנסת? חפצים גדולים ומרשימים כגון רימונים לספר תורה ערכם רב. היזהרו מלקנות חפצים ששימשו כסכו"ם או ידיות של שמשיות משנהב שעברו "שיפוץ" ונמכרים כידיים לספרי תורה!
 

-          מקור: מהיכן החפץ? מאיזו עיר? מדינה? האם יש חותמת של העיר/מדינה? האם יש חותמת מס/ מס קניה? האם יש כיתוב או סמל שמרמז מהיכן הגיע החפץ?

-          תאריך: נקבע באמצעות חותמות ואם אין – לפי הסגנון של הפריט.

-          חומרים וטכניקה:  פריט יהיה יקר יותר אם הוא עשוי ממתכות כגון זהב וכסף לעומת פליז, נחושת ופיוטר (בדיל).

-          סגנון: צורות ודגמים צריכים להיות מתאימים לתקופה שבה נוצר החפץ.

-          נושאים: מהמקורות כגון תנ"ך, מדרש ואגדה – מעלים את ערך הפריט. לדוגמה דמויות משה ואהרון על מנורת חנוכה או דמויות של אסתר ואחשוורוש על מגילות אסתר וצלחות למשלוח מנות בפורים.

-          גושפנקאות/ חתימת האמן: חתימות של אמנים מעלות את ערך החפץ. בכתבי יד לעיתים נמצא קולופון של האמן.  

-          מידות החפץ: גודלו של החפץ קובע. חפצים גדולים ומרשימים מכסף כגון רימונים לספר תורה ערכם רב. מנגד, חפצים מיניאטוריים אטרקטיביים עבור אספנים ואלה מוכנים לשלם ממון רב עבור ספר זעיר מצוייר או חפצי בצלאל.   

-          מצב הפריט: פגמים, חורים או פעמונים ודגלים חסרים לדוגמה במגדלי בשמים – כל אלה מורידים מערכו המסחרי.
 
-          רסטורציה: חשוב לדעת, לגבי כלים בכלל, ובציורי שמן בפרט, לעיתים הם מורידים את ערכו של הפריט. מנגד - אחרי השימור הפריט נראה יפה ומושך קהל לקוחות.
 

-          פרובננס (provenance) – למי היה שייך החפץ – אם היה שייך למשפחת אצולה כגון משפחת ששון או רוטשילד ערכו יעלה.  

-          היסטוריה של החפץ: האם הוזמן לאירוע במיוחד? האם נוצר בתקופה מסוימת ויש עיטורים המצביעים על האירוע או התקופה? מהיכן הגיע? מידיים פרטיות – משפחה חברים, מכרים? או שהגיע מסוחר או בית מכירות?
 

-          תצוגה: פריט שהוצג בתערוכה, או במוזיאון ערכו יעלה.

-          ביבליוגרפיה: מחירו של חפץ יעלה אם יש צילום שלו או של פריט דומה בספרי היודאיקה.
 
 
ד"ר שירת-מרים שמיר

 

 

לפרטים נוספים ולהרשמה
 
בקרו באתר האינטרנט שלנו בכתובת
 
 
או צרו קשר עם מר אדם הראל בטלפון
 
03-5277282
 
Design by: egozi.com   Powered & Created by New-Line

דף בית |  אוסף הגלריה |  קורסים ולימודים מקצועיים |  סיורים מודרכים בחו"ל |  יש לך שאלה? |  אנחנו בתקשורת |  הערכות לביטוח |  בלוג |  תכשיטים עתיקים