שי שאי היתה, על פי האגדות, אחת מארבעת היפיפיות הנודעות של סין העתיקה. אמרו שהיא חיה בסוף תקופת האביב והסתיו בג'וג'י(Zhuji), בירת מדינת יואה (Yue) העתיקה.
בסיפורים המסורתיים, שי שאי נקראה Shi Yiguang. היא התגלתה על ידי שר יו (Yue minister) פאן לי (Fan Li) וניתנה למלך פוצ'אי מוו (Fuchai of Wu) על ידי המלך גוג'יאן (Goujian) מיואה (Yue) במבצע ריגול שהפיל בהצלחה את מדינת וו בשנת 473 לפנה"ס. תיאור זה הופיע לראשונה בספרי ספר האביב והסתיו של וו ויואה שפורסם חמש מאות שנים לאחר הכיבוש, והוא נעדר לחלוטין ביצירות קודמות כגון Guoyu, Zuo zhuan ו-Records of the Grand Historian.
שי שאי (Xi Shi), וואנג ג'אוג'ון (Wang Zhaojun), דיאו צ'אן (Diao Chan) ויאנג גופיי (Yang Guifei) ידועים כ"ארבע היפות בסין העתיקה", שביניהם שי שאי היא הראשונה.