פסלים אלו תוכננו על ידי הפסל הרוסי, הברון פיטר קלודט פון יורגנבורג (חי בין השנים: 1805-1867, Baron Petr Karlovich Klodt von Jurgensburg, Russian) והם נחשבים בין ציוני הדרך המוכרים ביותר של העיר סנט פטרסבורג, רוסיה. הנושא לקוח מפסלי השיש הרומים העתיקים וגדולי המימדים, המזוהים לעתים קרובות עם הדיוסקורי (Dioscuri, - קסטור ופולוקס (Castor and Pollux) הם אחים למחצה
תאומים במיתולוגיה היוונית והרומית, הידועים יחד בשם דיוסקורי או דיוסקורי), הממוקמות באופן בולט על גבעת הקווירינאל ברומא וגם ממאלפי הסוסים הידועים בכינוי הסוסים של מרלי (Marly horses), אותם פסלי שיש צרפתים מתקופת הבארוק של גיום קוסטו שבשנת 1739, הוצגו בגנים של טירת מרלי, אחר כך הועברו לחצר הלובר ומשם הועברו שוב לכניסה של השאנז אליזה בפריס.
לפסלי סנט פטרסבורג יש היסטוריה מעניינת. לפני 1851, כאשר הותקנו על הגשר הגרסאות הסופיות של היציקות, הצאר ניקולאי הראשון נתן בשנת 1842 שתיים מהן למלך פרוסיה פרידריך ויליאם הרביעי, והשתיים האחרות נשלחו בשנת 1846 לנאפולי כאות תודה על האירוח של הצאר.
בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר הגשר ספג אש כבדה מהארטילריה הגרמנית, הוסרו הפסלים מעל במותיהם ונטמנו בגן ארמון אניצ'קוב הסמוך (Anichkov Palace). לגשר נגרם נזק חמור במהלך המלחמה, אך הוא שוקם במלואו כאנדרטה, כזיכרון לפגעי המלחמה הושאר כן אחד של הפסלים לא משוחזר וניתן לראות עליו את נזקי הארטילריה.