שעונים אלה הם הראשונים בדרך לפיתוח שעונים הניתנים להעברה ממקום למקום ומאפשרים לעקוב אחרי השעה בעת מסעות. כדי לענות על צורך זה, השעון צריך לדייק, להיות מוגן מפני פגיעה ולהיות נגיש. שעונים המיועדים למסעות היו מוכרים מהמאה ה-15 ולא השתנו הרבה עד המאה ה-19. השען הידוע ברגה פיתח את שעון המסעות המודרני הראשון בסוף המאה ה-18 ומכר אותו לנפוליאון מספר שנים מאוחר יותר. השעון היה מורכב ופרט לשעה הראה גם תאריך וטמפרטורה. שעוני מסעות הם בדרך כלל מלבניים ובעלי ידית נשיאה, בעלי מראה פשוט יחסית.