לכה סינית אדומה (chinese red cinnabar lacquer)


לכה סינית אדומה - סינאבר טכניקת לאקר lacquer באופן כללי ניתן לומר שעל ריהוט מעץ מלא לא מומלץ למרוח לכה אלא פוליטורה. בעוד הלכה "חונקת" את העץ וגורמת לסדקים, הפוליטורה מזינה ושומרת על העץ. יחד עם זאת, ניתן לראות , החל מהמאה ה-17 רהיטים ארופאים צבועים בלכות צבעוניות, לרוב בלכה שחורה. טכניקה זו, של צביעת הרהיט בלכות הובאה לאירופה מהמזרח הרחוק שם היא היתה נפוצה בעיקר בסין וביפן. כדי שציפוי הלכות יהיה מושלם ואחיד טכניקת הצביעה נעשתה במספר שלבים, ועל כן היא קיבלה את המושג "לאקר". השלב הראשון - עיצוב הרהיט. השלב השני - "להרוג את הרהיט". עץ נושם ו"חי" יכול ליצור סדקים בלכה השחורה, ולכן יש "להרוג" את העץ. "הרג" העץ מתבצע על ידי השריית הרהיט חצי שנה במים ולאחר מכן חצי שנה בשמש. תהליך זה מתבצע, לסרוגין, במשך בין 3-7 שנים. לאחר תהליך זה העץ "מת" לחלוטין. לא "נושם", לא מתרחב ומתכווץ , ולכן גם לא שומעים "פיצוצים" ממנו כפי שניתן לשמוע מעץ חי (לכן למי שיש רהיטים עתיקים בבית לעיתים שומע פיצוצים מתוך הרהיט). כאן עוברים לשלב השלישי - ציפוי הרהיט בשכבת שרף-גומי שמטרתה לאטום לחלוטין את כל סדקי העץ על מנת לקבל משטח חלק. לאחר שהעץ נאטם - מתחילה הצביעה בשכבות של לכות צבעוניות (במזרח הרחוק בעיקר בצבעים שחור-אדום). רהיטים מצופים בלאקר ניתן למצוא בעיקר בסגנון האר-דקו של שנות ה-30. (כתבה ד"ר ענת מוברמן הנהדרת)

Next Prev להגדלה לחץ על התמונה