מזוניט – Masonite
בשנת 1924 המציא המהנדס , William H. Mason , שהיה ידידו ופטרונו של תומס אדיסון, שיטה מיוחדת להפוך שבבי עץ לחומר בניה יעיל וחסכוני – סיבית, או בשם המותג מזוניט על שם ממציאו של החומר.
חומר דומה למזוניט – דיקט – יוצר לראשונה באנגליה בשנת 1898 על ידי דחיסה בחום של שאריות נייר. כאמור ב-1924 נרשם הפטנט על החומר אותו מכירים כיום כמזוניט במיסיסיפי, ארצות הברית. יצור מסחרי של החומר החל ב-1929 ומיד נמצאו לחומר זה יישומים ושימושים רבים בתחום הבניה ויצרו ממנו דלתות, קירות, ריהוט ואפילו סירות.
בתהליך היצור מפורקים שבבי העץ באמצעות קיטור ובלחץ. הפיכת הסיבים ללוחות אף היא נעשית בחום ובלחץ עד אשר מתקבלים לוחות מוגמרים וחלקים. הליגנין שהוא חומר צמחי משמש להידוק הסיבים ללא צורך בדבק. הסיבים הארוכים מאפשרים כיפוף של המזוניט.
מעבר לשימושים התעשייתיים של המזוניט אמנים משתמשים במזוניט לציור במקום בקנבס או בעץ. הידועה ביותר היא סדרה של 27 ציורים של חואן מירו אשר צוירו על מזוניט מיד לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בספרד בשנת 1936.
בנוסף נעשה שימוש במזוניט לבניית תפאורות במה לתיאטרון ולקולנוע.
עם כל יתרונות החומר יש לציין שפגעי מזג האוויר גורמים נזקים חמורים למזוניט – החומר מתנפח וסופג לחות.