קנקן בו היה נהוג להגיש שוקולד מומס בחלב חם, בעל זרבובית קצרה וזאת כדי שהיא לא תסתם על ידי שוקולד קרוש שעלול להתקרר במעבר דרך זרבובית ארוכה. בכך קנקני שוקו עתיקים נבדלים מקנקני קפה ותה עתיקים שלהם זרבובית ארוכה, כי קפה ותה הנם משקאות חמים על בסיס מים ואין חשש לקרישת הנוזל ולסתימת הזרבובית.