זכוכית מתוצרת 'לוטץ' (Loetz) -
יצרני זכוכית לא רבים השתמשו בשילוב של קובלט, נחושת וברזל בהצלחה גדולה יותר מזו של Johann Loetz אשר הקים מפעל ב-1840 בקלוסטרמילה אשר בבוהמיה. במשך רוב תקופת קיומו היה המפעל בשטחה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. לוץ מת ב-1848 והמפעל המשיך לפעול בניהולה של אשתו בשם "מפעל הזכוכית של אלמנת יוהן לוץ". השם נשמר עד סגירתו של המפעל במלחמת העולם השנייה. בשנות ה-80 של המאה ה-19 המפעל זכה למוניטין ליצרן זכוכית איכותית בניהולו של נכדו של לוץ אשר יישם טכניקות חדשות אשר חלקן היו פרי המצאותיו. ב-1889 הציג המפעל את יצירותיו ביריד הבינלאומי בפריז וזכו להצלחה רבה ובעיקר קו ה"אוניקס" כמו גם כלי זכוכית אחרים כמו אלה האטומים עם "ורידים" צבעוניים אשר הזכירו דימויים מעולם האבנים הטובות בטבע. יריד זה ב-1889 העלה את קרנם של מפעלי הזכוכית ומקובל לראות בו את לידת תנועת הארט נובו. גם אמיל גאלה, לואיס קומפורט טיפאני ויצרני זכוכית נוספים הציגו לצידו של לוץ אשר הציג אף הוא אגרטלים בניפוח חופשי ובעיטור פיסות זוכית אופלבנטית. ספאון, נכדו של לוץ אשר ניהל את המפעל, שאב עידוד גם מן ההשתתפות ביריד בשיקגו ב-1893 והחל בניסויים ליצור זכוכית צבעונית זוהרת אשר הסתיימו ביצור זכוכית בגוון כחול עמוק עם ברק מוזהב. ספאון הציג את יצירותיו בוינה ובתוך שנים ספורות הפך להיות אחד היצרנים המובילים בעולם בתחום כל הזכוכית בסגנון ארט נובו. את רוב דגמי הזכוכית יצרו מעצבים נבחרים אשר ברובם השתייכו לתנועת האמנות הוינאית Secession, קבוצה אליה השתייכו גם קולומאן מוזר ויוזף הופמן. לוץ שילב בין צורות מתוחכמות וחדשניות אשר יוצרו בטכניקות מתקדמות באמצעותן הגיע לעיצובים מרהיבים. המעצבת החשובה של זכוכית לוץ בין השנים 1903 ו-1914 היתה מריה קירשנר אשר נולדה בפראג ולמדה בפריס ובברלין. קירשנר העדיפה צורות מתוחכמות של פשטות אלגנטית עם מעט עיטורים. עבודתה עמדה בניגוד לסגנון הארט נובו שכלל צורות אורגניות ועיטורים צמחיים. המוצרים בעיצובה של קירשנר, אשר עיצבה כ-200 מוצרים שונים עבור לוץ, נחתמו במונוגרמה MK אולם יש להבחין בינם לבין המוצרים אשר הוחתמו על ידי קולומאן מוזר בראשי תיבות דומים. עבודותיה של קירשנר דומות יותר לאלה של לואיס קומפורט טיפאני אשר ללא ספג קיבל השראה ממוצרי לוץ שנראו ביריד בפרי ב- 1889. ידוע שעובדים רבים ממפעלו של לוץ עברו למפעלו של טיפאני בניו יורק בעת בה ארצות הברית הייתה מקלט בטוח לאומנים אשר היגרו מאירופה בתחילת המאה ה-20.
עבודותיו של יוזף הופמן וממשיכי דרכו הן בעלות עיצובים מאופקים ובפרופורציות ארכיטקטוניות מבוקרות. השילוב בין פשטות עם צבע אורגני זוהר הביאה ליצור מוצרים באיכות גבוה.
הזכוכית בעיצוב לוץ משקפת את התקופה היצירתית והתוססת ביותר בתחום האמנות הדקורטיבית.