אנשים רבים שיורשים אוסף אומנות או עתיקות, עיזבון או אפילו סתם ירושה של תכשיטי זהב ומעוניינים לממש אותם בצורה המייטבית, לא תמיד נוקטים בפעולות הנכונות ובכך מפסידים כסף רב במכירה לא מושכלת של חפצי הערך שקיבלו בירושה.
במקרים רבים פונים בעלי הפריטים או היורשים לסוחרים בשוק הפשפשים שבמקרים רבים רוכשים במזומן את כל התכולה בעבור נזיד עדשים, מבלי שהיורשים מודעים לכך שבין החפצים שנראו להם חסרי ערך היו שכיות חמדה יקרות במיוחד.
לפני מספר שנים ירש תושב תל אביב את דירת אביו שהיה אספן של חפצים עתיקים והותיר לבנו דירה עמוסת כל טוב, הבן, שכנראה לא ניחן בהגיון בריא או שכל ישר, הזמין סוחר משוק הפשפשים ביפו, הסוחר שהגיע לדירה העמוסה החל לערום את מאות כלי הכסף למרכז הסלון ואחרי שנבנתה לה גבעה של כלי כסף עתיקים על השטיח הפרסי במרכז החדר, מה שהפך את החפצים למראית עין לגוש אחד לא ברור של כל מיני חפצים ובכך 'הקטין' את חשיבותם בעיני הבן, זרק לו הסוחר חבילה ובה 15,000 דולר במזומן והבן הסכים למכירת כל תכולת הדירה לאותו סוחרץ
מה שאותו יורש לא ידע זה ששתי מנורות הברוזנה הישנות שתלו מעל ראשו בעת ביצוע העיסקה הן שתי מנורות איסלאמיות נדירות מהמאה ה-17 והסוחר הממולח מכר אותן עוד באותו היום בעבור 150,000 דולר!
על פי הערכות של סוחרים אחרים שהכירו את האוסף של האב, שוויה האמיתי של תכולת הדירה נאמד ביותר משני מליון שקל.
סיפור נוסף שימחיש את הקלות הבלתי נסבלת בה מוכרים יורשים לא חכמים את העיזבון שקיבלו בעבור חופן דולרים קטן היא דווקא של לקוחה שלי, אישה נחמדה וחברותית בשנות השישים של חייה.
אותה גברת, ירשה עם אחותה תכשיטי זהב ישנים ומטבעות זהב במשקל כולל של מעל שניים וחצי קילו, בגלל שחלק מהתכשיטים היו עשויים מזהב 14 ו-18 קארט והמטבעות כולן היו עשויים מזהב 22 קארט הממוצע הסביר של ערך ההתכה של כל הירושה הזו עמד על (וזו הערכה זהירה מאד) 330,000 ש"ח לפחות וזאת מבי לחשב יהלומים ואבני חן שהיו משובצות בחלק גדול מהתכשיטים (ראיתי בצילומים בדיאבד...) ומבלי לחשב את נדירותם של חלק מהמטבעות זהב שהיו נדירים במיוחד ושווים הרבה יותר מערכם בזהב.
אותה גברת, פשוט פנתה לצורף שברחוב בה היא מתגוררת, שאלה אותו כמה הוא מוכן לשלם לה עבור כל הזהב ויצאה עם מעטפה ובה: 140,000 ש"ח בלבד.
לימים כשאחותה הגיע אלי ובמקרה הראתה לי את רשימת העיזבון, פירוט הזהב והמשקלים וכמובן הציגה בפני צילומים של מרבית התכשיטים, ההערכה הראשונית שלי במקרה שהם היו מוצעים למכירה במכירה פומבית הייתה (ושוב זו הערכה מאד מאד שמרנית...) של לפחות בין 850,000 ל, 900,000 ש"ח.
שתי הדוגמאות שנתתי כאן הן רק שתיים מתוך עשרות רבות של מקרים אמיתיים להם ההיתי עד במרוצת שנותי כסוחר אומנות וכבעל בית מכירות פומביות המתמחה במכירת עתיקות ותכשיטים. מה שנשגב מבינתי הוא, שדווקא בעשורים האחרונים אני עד לסיפורים עצובים שכאלה, בזמן שבקצות אצבעותיו של כל יורש קיים אוקיינוס עצום של מידע רלבנטי במרחבי האינטרנט.
לא רק שבישראל כיום פועלים מספר לא מבוטל של בתי מכירות פומביות המתמחים בתחומים שונים של אומנות, עתיקות, יודאיקה ותכשיטים. במרבית הבתים הללו ניתן לקבל חינם אין כסף הערכה מקצועית לחפצי הערך שירשתם ורק אז להחליט אם למסור אותם לבית המכירות הפומביות שיעמיד אותם בתורו למכירה פומבית לכל המרבה במחיר.
מכירה באמצעות מכירה פומבית הייתה מאז ומעולם הדרך המייטבית למקסם מימוש של חפצי ערך מכל הסוגים ובכלל זה גם יצירות אומנות, מטבעות ותכשיטים מזהב, רהיטים ושטיחים עתיקים, ציורים יקרי ערך ועוד.
אם יש לי עצה אחת לכל מי שירש או קיבל רכוש אומנותי או חפצי ערך אחרים שאותם הוא מבקש למכור, עשו זאת רק לאחר שפניתם לאיש מקצוע מיומן ובעל נסיון ולאחר שקיבלתם הערכה מקצועית והכוונה נכונה.
מכירה מושכלת בערוץ הנכון תניב לכם (גם אחרי עמלת בית המכירות הפומביות) את המקסימום בהשוואה לכל ערוץ מכירה אחר.
בצילומים, פריטים שנמסרו לנו למכירה פומבית על ידי יורשים שכן פעלו נכון