זוג פסלוני חרסינה גרמנית עתיקים, מתוצרת: 'מייסן', המאה ה-19, בדמות קופידונים, גובה: 31 ס"מ (מאוסף גלריה אגוזי ת"א)
זוג פסלי חרסינה גרמנית עתיקים, מתוצרת 'מייסן', המאה ה-19, אלגוריות ליבשות אפריקה ואמריקה, גובה: 28, 29 ס"מ בהתאמה. (מאוסף גלריה אגוזי תל אביב)
פסלון חרסינה גרמני מהמאה ה-18, מתוצרת: 'מייסן', המתאר את האונס של האישה הסבנית, משנת 1760 בקירוב, גובה: 23 ס"מ. (מאוסף גלריה אגוזי ת"א).
בצילום למטה (שתי הצלחות): שתי צלחות פורצלן אוסטריות מתוצרת: 'וינה הישנה', משנת 1900 בקירוב, מעוטרות ציורי יד המתארים
אלים ומפלצות על סמלים אלגוריה ופיענוח צפנים באומנות.
מבוא:
דמות אלגורית (Allegorical Figure) הינה דמות המסמלת או ממשילה משהו או מישהו אחר.
הנטייה להמשיל משלים באמצעות יצירות קרמיקה, היתה נפוצה במהלך המאה ה-18. במאה זו, פסלוני דמויות רבות ייצגו מגוון רחב של נושאים, במיוחד ע"י חפצים שנשאו או ליוו אותם. אדם תרבותי היה אמור לזהות את התוכן הסמלי.
מונחי יסוד:
(רשימה חלקית בלבד – ראו הערה בסוף המערך)
ארבע עונות (The Four Seasons)
קיץ - דמות המחזיקה אלומת שיבולים ומגל, סמל לקציר הנערך בקיץ.
סתיו – דמות המחזיקה קנקן ו/או גביע יין ואשכולות ענבים, סמל לבציר הנערך בסתיו.
חורף – דמות מכורבלת בפרווה ויושבת ליד אח מבוערת, או על מזחלת שלג, או נעולה במחלקי קרח.
אביב – דמות ומסביבה פרחים וציפורים.
מיצוג – לרוב ע"י אישה, לפעמים ונוס (ראו ערך) או פלורה (ראו ערך), מלווה בסימני המזלות המתאימים: טלה, שור ותאומים.
שימו לב, דמות אישה המחזיקה פרחים וצמחים שונים, יכולה להיות אלגורית לאלת הצומח: פלורה (Flora) (ראו ערך).
ארבע העונות הכפריות (The Rustic Seasons)
שם אשר ניתן לסדרה של ארבעה פסלונים אלגוריים לעונת השנה, שבה לובשות המדויות בגדים כפריים "עכשוויים" (נכון למאה ה-18). זאת בשונה מהסדרה הקודמת, אשר בה לבשו הדמויות לבוש קלאסי עתיק.
ארבע היבשות ההיסטוריות
מיוצגות תמיד רק ע"י נשים:
אירופה –
·מוצגת כמלכת העולם, לראשה כתב ובידה שרביט.
·אם מופיע ברקע מקדש, הכוונה לתת תחושה שאירופה היתה ערש הנצרות (לא נכות עובדתית) או לכל הפחות של הכנסיה.
·כלי נשק וסוס אשר מלווים אותה, מסמלים עליונותה במלחמה.
·קרן השפע ואין ספור חפצים, המסמלים או האומנויות והמדעים, מסמלים בהקשר זה את מנהיגותה באומנות השכנת שלום לעולם.
אסיה –
·מתוארת כשלראשה כתר פרחים ושמלתה מעוטרת בתכשיטים ואבנים יקרות.
·היא מחזיקה כלי לקטורת, כי הבשמים הגיעו מהמזרח.
·כמו כן היא מחזיקה ענף עץ דקל או שהדקל צומח לידה.
·החיה המסמלת אותה הוא הגמל.
אפריקה –
מתוארת כאישה שחורת עור, לצאוורה מחרוזת אלמוגים (קוראלים). היא מחזיקה עקרב, אשר סימל בעת העתיקה את אפריקה. לפעמים מופיעים לצידה נחש ו/או אריה. כיסוי הראש שהיא חובשת הינו ראשו של פיל, או שהפיל עומד לצידה.
אמריקה –
התגלתה על ידי קולומבוס שנת 1492, מתוארת כאישה שראשה עטור נוצות ומחזיקה בידיה חץ וקשת (כפי שתוארו האינדיאנים). החיה אשר מלווה אותה הוא תמסח (תנין אמריקאי – Caiman), המצוי במרכז אמריקה.
ארבע היסודות (The Four Elements)
אדמה Earth:
·לרוב דמות אישה, כאחד מסמלי הפריון הרבים.
·מלווה בקרן השפע ובנחש של קרס או העקרב של אלת החקלאות הרומית: טאלוס מאטר (Talus Mater).
·לפעמים מתוארת כ"מניקה תינוק" או שניים כמו אופס (Ops), אלת הקציר הרומית.
·כמו כן, היא מתוארת כעוסקת בעיבוד אדמה ומלווה בחיות משק חקלאי (כגון: תרנגולות) ובכלים חקלאיים (כגון: מעדר).
אוויר Air:
·היה מוקדש לאלה ג'ונו (ראו ערך) ולכן מסמלת אותו פעמים רבות בלויית הטווס שלה.
·אישה המחזיקה זיקית – מסמלת אוויר, עפ"י האמונה שהזיקית אינה אוכלת או שותה, אלה חיה על אוויר.
·סמלים נוספים לאוור הינם: תחנות רוח, ציפורים, עננים ושיער מתבדר ברוח.
אש Fire:
·כאשר מסומלת ע"י אישה: מתוארת כמחזיקה בברק או שברקע להבות, כשהיא חובשת לראשה את הפניקס: עוף החול האגדי, אשר מוקף בלהבות מהם הוא נולד.
·כאשר מסומלת ע"י גבר: זו דמותו של האל וולקן (ראו ערך), נפח האלים כאשר הוא חשמל ברזל בפטישו לשריונו של אניאס (Aeneas).
מים Water:
·מים מגולמים ע"י אל הנהרות, כאשר לצידו קנקן מופל ומתוכו נובעים מים זורמים.
·או ע"י נפטרון (ראו ערך) וחסידיו הרבים, טריטון (ראו ערך) והנרידס (ראו ערך), המלווים בדולפינים, והקנטאורים הימיים, אשר חציים אדם וחציים סוס ים (ראו ערך).
קרן השפע (Cornucopia)
·קרן גדולה, ממנה שופעים פירות הארץ.
·מייצגת מידות רבות ומסמלת חסדים שונים. נקשרת לתכונות וסגולות של אלים ואלות מהמיתולוגיה.
·
אפשרויות למקור המינוח:
1.זוהי קרן מהעז אמאלטיאה (Amalthea), אשר הניקה את זאוס/יופיטור התינוק (ראו ערך).
2.זוהי קרנו של אל הנהרות אכילוס (Achelous), אשר נשברה במהלך קרב שניהל עם הרקולס (ראו ערך).
3.אפשרות נוספת היא כי ייתכן ומקורו האמיתי של המונח, הוא באמונה העתיקה שבקרן העז/תיש או הפר – טמונים כוח ופריון.
קרן השפע מקושרת לדמויות רבות ומסמלת דברים שונים, כגון:
1.לדמטר/קרס, אלת האדמה והחקלאות (ראו ערך).
2.שפע ועושר.
3."אדמה" – אחד מארבעת האלמנטים הקלאסיים בטבע (ראו ערך), אשר מגולמת לעיתים ע"י דמטר/קרס.
4."סתיו" – אחת מארבעת עונות השנה (ראו ערך) אשר מגולם לפעמים ע"י האל בכחוס/דיוניסוס (ראו ערך).
5.מקושרת לשלום, כסמל לשפע שהוא מביא בעקבותיו.
6.קונקורד (Concord) (ראו ערך).
7.מזל, הצלחה ועושר (Fortune) (ראו ערך).
8."אירופה" ולעיתים גם לאפריקה – שתיים מחמשת היבשות (ראו ערך).
9.זפיר (Zephyr): רוח המערב (ראו ערך), אשר היה נשוי לפלורה: אלת הצומח (ראו ערך), אשר נהגה לפזר פרחים מתוך קרן השפע.
אסטרונומיה
דמות ולצידה גלוסוס, מפות כוכבים, סמלי מזל וטלסקופ.
במידה והדמות היא אישה, ייתכן ומדובר באוראניה (Urania) (ראו ערך).
אלים מהמיתולוגיה היוונית והרומית
זאוס Zeus (יופיטר Jupiter בשמו הלטיני)
-ראש משפחת האלים
-זאוס ואחיו הפילו גורל כדי לחלק ביניהם את היקום. הים נפל בחלקו של פוסידון והשאול בידי האדס. זאוס הפך לשליט השמים, הברקים והרעמים.
-העץ שלו היה: אלון.
-הציפור שלו היתה: נשר.
פוסידון Poseidon (במיתולוגיה היוונית) = נפטון (מ. רומית)
-אחיו של זאוס ושליט הים.
-נתן לאדם את הסוס הראשון ומתואר כמי שהחזיק בידיו תלת-קילשון.
-חיות אשר קשורות בשמו: הסוס והשור (אף על פי שאת השור מייחסים גם לאלים אחרים).
האדס Hades (מ. יוונית) = פלוטו Pluto (מ. רומית)
-אחיו של זאוס.
-שליט השאול והעולם התחתון.
-אשתו היתה פרספונה (Persephone), בתה של אלת התירס: סרס (Demeter/Ceres).
-ממלכתו נשמרת ע"י כלב בעל שלושה ראשים ששמו סברוס (Ceberus).
הרה Hera (מ. יוונית) = ג'ונו Jono (מ. רומית)
-אשתו של זאוס ואחותו. הטיטאנים: "אוקיאנוס" ו"תטיס" הם שגידלו אותה.
-פטרונית הנישואים והנשים הנשואות – הם בראש דאגותיה.
-עיקר עיסוקה היה להעניש את הנשים הרבות בהם התאהב זאוס, בין אם נכנעו לו מרצונן או אם כפה עליהן את רצונו בדרכי אונס או בתחבולות עורמה (רדפה גם את צאציהן).
-חיות שהיו מקודשות לה: הפרה והטווס.
ארס Ares (מ. יוונית( = מארס Mars (מ. רומית)
-בנם של זאוס/יופיטר והרה/ג'ונו.
-אל המלחמה וההרס.
-אחד מ-12 האלים האולימפים.
-לא מופיע הרבה באומנות (לא אהוד במיוחד...)
-מתואר עם קסדה, מגן, חנית ומגן חזה.
שבתאי Saturn (מ. רומית) = קרונוס Cronus (מ. יוונית)
-אל החקלאות.
-הפסטיבל לכבודו בדצמבר – שאטורנאליה, אשר היה המקור לחג המולד הנוצרי.
-בשל נסיונו למנוע את הנבואה, שאחד מילדיו ירש ויהרוג אותו, היה טורף את ילדיו, אולם אשתו הצליחה להערים עליו. היא עטפה אבן גדולה בבגדיו של זאוס – בנם התינוק ושבתאי טרף את האבן. כך ניצל זאוס הבן.
-החיה המייצגת אותו היא הנחש האוכל את זנבו ויוצר בכך צורת עיגול (סמל מצרי קדום, סימן לנצח).
אכילס Achilles
-בנה של הנימפה טטיס.
-אמו ניסתה להציל אותו וטבלה אותו בנהר המתים – נהר הסטיקס, אולם בגלל שאחזה בו בעקבו, לא נטבל העקב במים והוא נותר פגיע.
-את מותו מצא אכילס לצד מזרח, כאשר חץ נורה לעקבו בזמן שכרע לזבוח.
אתנה Athena (מ. יוונית) = מינרווה Minerva (מ. רומית)
-בתו של זאוס.
-אחותו של אפולו.
-נולדה מראשו של זאוס.
-מתוארת כחמושה כולה במגן, קסדה וחנית.
-היא השאילה לפרסאוס את מגינה, כדי שילחם במדוזה ולכן העניק לה את ראשה של מדוזה במתנה.
-לוחמת צדק.
-וולקן היה אחד ממחזריה, אולם היתה בתולה.
-אלת החוכמה ולכן מתוארת בלווית ינשוף (במ. הרומית) או נחש (במ. היוונית).
טריטון Triton = מרמאן (Merman)
-חצי אדם (פלג גוף עליון) וחצי דג (פלג גוף תחתון). לפעמים בעל סנפירים) במותניים.
-בנם של נפטון (ראו ערך) ואשתו של אמפיטריס (ראו ערך).
-יחד עם הנאראידס (ראו ערך) היו הטריטונים מלוויו של נפטון וגאלאטיטה, כשהם משחקים סביבם בגלים ונושפים בחצוצרות בצורת קונכיות, צדפים או קרנות שופר.
-לחילופין, יכולים טריטונים להופיע גם בצורת אגם רגילה.
נאראידס Nereids = מרמאייד Mermaid = נימפת ים Sea-nymph
-נימפות-ים
-בנותיהם של נאראוס "הזקן והים" מהמיתולוגיה היוונית.
-יחד עם הטריטונים הם המלווים של נפטרון (ראו ערך) ואשתו אמפיטריט – נמפת-ים בעצמה.
-נימפות אחרות הן גאליטאה (Galatea), שגם אותה ליוו טטיס (Thetis), כמו של אכילס (ראו ערך) – על שמה נקראת ימת טטיס הקדומה אשר כיסתה בעבר את ארץ ישראל.
אפרודיטי (Aphrodite) = ונוס (Venus)
-אלת האהבה והיופי.
-בתם של זאוס ודיוני (אולם בשירה מאוחרת מסופר כי נולדה מקצף ים – אפרוס, ביוונית: קצף).
-העץ המקודש לה הוא: הדס.
-הציפור האהובה עליה: היונה (אך לעיתים מזכירים גם את האנקור והברבור כציפורים שלה).
הרמס Hermes (מ. יוונית) = מרקוריוס, מרקורי Mercury (מ. רומית)
-אל השוק והמסחר ואפוטרופסם של הסוחרים.
-שימש כמורה דרך למתים והיה השליח האלוהי אשר ליווה את הנשמות למשכנן האחרון.
-אביו היה זאוס ומאיה בתו של אטלס היתה אמו.
-הרמס היה ה"רץ-שליח" של זאוס ולכן היה גמיש ומהיר תנועה.
-הוא נעל סנדלים בעלי כנפיים וכובע מכונף ובידו נשא מטה קסמים, עליו התפתלו שני נחשים (כמו סמל הרפואה).
פבוס Phoebus (מ. יוונית) = אפולון Apollo (מ. רומית)
-בנם של זאוס ולטו Leto (לאטונה).
-אל המוסיקה, המנגן על נבל זהב באזני תושבי האולימפוס.
-הוא גם אל החץ והקשת במרחיק לירות.
-היה האל הראשון שלימד את חכמת הרפואה לבני האדם.
-אל האור – החושך היה ממנו והלאה. לכן, הוא גם היה אל האמת ומעולם לא העלה דבר שקר על שפתיו.
-לעיתים היה אפולון גם אל אלוהי השמש ושמו היה "פבוס", פירושו: "הזורח"/"הזוהר", אך למען הדיוק יש לציין, כי אל השמש היה בעצם הליוס (ראו ערך) – בנו של הטיטן היפריון.
-בעולם הקדום ייצג אפולו את אידיאל היופי הגברי, בדיוק כפי שייצגה ונוס את אידיאל היופי הנשי.
-העץ המקודש לו: עץ הדפנה (ראו ערך).
-חיה מקודשת: דולפין ועורב.
דפנה Daphne (מ. רומית)
-בתו של פניאוס (אל הנהר).
-עלמה-ציידת, יפה ועצמאית, אשר "ברחה" ממחזרים, מאהבה ומנישואים. אפולו התאהב בה ויום אחד כאשר יצאה לצוד בשמלה קצרה על ברכיה, זרועותיה גלויות ושערה פרוע, ראה אותה אפולו בשנית והחל לרדוף אחריה. דפנה ידעה שגורלן של עלמות שנאהבו ע"י האלים היה מר והסתיים פעמים רבות במותן ולכן החלה לברוח מפניו ביער וזעקה לאביה – אל הנהר, לעזרה. באותו הרגע הרגישה תרדמת איטית, רגליה כאילו ננעצו באדמה, קליפה החלה מכסה את גופה ועלים הנצו מידיה. היא הפכה לעץ – עץ הדפנה.
-אפולון התאבל מרה והצהיר כי "מעתה תהיי העץ שלי, בעלייך יעטרו גיבורי המנצחים את נצחונם".
ארטמיס Artemis (מ. יוונית) = דיאנה Diana (מ. רומית)
-אחותו התאומה של אפולון ובתם של זאוס ולטו.
-אחת משלושת האלות הבתולות של האולימפוס.
-מושלת על ברואי הפלא" והציידת הראשית לאלים.
-כפי שהיה פבוס/אפולון אל השמש, היתה ארטמיס/דיאנה אלת הלבנה, אולם היא היתה אלת הירח המכוסה ואלת הלילות החשוכים, כאשר הירח מכוסה.
-מצוגת באומנות כאשר על ראשה סהר (ירח שחלקו "חסר" ומוסתר).
-חיות הבר היו כולן מוקדשות לה ובייחוד הצבי.
-עץ המוקדש לה: הברוש.
הפיטוס Hfitos (מ. יוונית) = וולקן Vulcan (מ. רומית)
-בנה של הרה ויופיטר.
-נפח האלים.
-היה נשוי לוונוס, אשר בגדה בו ללא הפסק.
-מתואר כאשר בידו פטיש והוא ניצב ליד סדן.
-נהג במרכבה רתומה לכלבים.
אטלאס Atlas
-בנו של יאפטוס.
-טיטאן אשר נידון לשאת את השמים על ראשו וידיו, כעונש על כך שנטל חלק בהתקוממות הטיטאנים כנגד זאוס, במהלך המרד שעשו נגדו.
-פארסאוס (ראו ערך) שאטלאס סרב לארחו, הפך אותו לאבן בעזרת ראשה של מדוזה וכך נוצרה שרשרת הרי האטלאס.
דמטר Demeter (מ. יוונית) = קרס Ceres (מ. רומית)
-אלת הדגן והחקלאות.
-בתם של קורונוס וריאה.
-היתה מבוגרת יותר מדיוניסוס/בכחוס (ראו ערך), כי באופן טבעי נזרע הדגן בטרם נטעו את הכרמים.
-ההגיון אומר כי הדגן מיוחס לאלה אישה, כיוון שכמעט כל מה שיוחס בעולם הקדום לאדמה (אמא אדמה), פריון והתחדשות (לידה) ועוד, הינו בהקשר "נשי". נוסף על כך, כאשר עסקו הגברים במלחמות ובציד הם הותירו את הטיפול והדאגה לשדות בידי הנשים.
-מתוארת במקרים רבים כאשר לראשה זר שיבולים.
-חג הקציר נחשב כחג שלה.
דיוניסוס Dionysus (מ. יוונית) = בכחוס Bacchus (מ. רומית)
-אל היין.
-בנו של זאוס וסמלי (נסיכת תבי). הוא האל היחיד שהוריו לא היו שניהם בני אלמוות.
-רק בעיר תבי יכול הנשים בנות התמותה, ללדת ילדים לאלים בני האלמוות. מכל הנשים שאהב זאוס, היתה סמלי האומללה ביותר וכמו תמיד גרמה לקנאתה של הרה. הרה גרמה לסמלי לבקש מזאוס לראותו בכל הדרו כמלך השמיים וכאדון הרעמים. זאוס, אשר אהב את סמלי אהבה עזרה, הבטיח לה בשבועה כי תוכל לראותו והוא אכן נגלה לעיניה, אולם הדבר גרם למותה (בעולם הקדום היה ידוע כי אף אדם לא יכול לראות את זאוס ולהשאר בחיים). למרות זאת, זאוס הצליח לחטוף את התינוק בטרם נולד והוא הסתיר אותו מפני אשתו הקנאית הרה, עד אשר הגיע שעת לידתו. אז נשא הרמס את התינוק ומסר אותו לטיפולן של הנימפות, אשר נטען כי הן "האיאדות", אותן קבע זאוס בשמיים ככוכבים – אותם כוכבים המביאים גשם כשהם קרובים לאופק.
-כן נולד אל היין מאש וטופח ע"י הגשם – סמל לחום הקיץ המבשיל את העננים ולמים המשקים את הגפנים בכרם.
-חגו של אל זה הוא חג הבציר, בזמן הבאת הענבים לדריכה בגת ולכן מייצג לפעמים את ה"סתיו", אחת מארבע עונות השנה (ראו ערך).
סילאנוס Silanos (מ. יוונית)
-אחד מהאלים הכפריים/חקלאיים.
-אחד ממלוויו של בכחוס (ראו ערך).
-מתואר כשתיין, עליז, שיכור ושמן, זק חכם, אשר ניחן במתת הנבואה.
-היה מוביל את תהלוכות הניצחון של בכחוס כאשר הוא רכוב על גב חמור, שיכור כלוט ונתמך ע"י שני סאטירים (ראו ערך).
פורטונה Fortuna
-אלת המזל בעולם הקדום.
-האלה המתוארת עירומה וברוב המקרים גם מכונפת.
-במקרים מסויימים מתוארת כעיוורת, חסרת עיניים או בעלת כיסוי עיניים (המזל העיוור).
-שני חפצים מלווים אותה במרבית המקרים. הראשון – הגלובוס, עליו היא עומדת או יושבת (במקור סימל הדבר אי-יציבות), אולם בתקופת הרנסאנס סימן הדבר את תחום השפעתה.
-הגלובוס מייצג גם הזדמנות (Opportunity) או סיכוי (Chance).
-החפץ השני, המלווה אותה במרבית המקרים הוא הגלגל (גלגל המזל – The Wheel of Fortune).
-פורטונה נחשבת גם כ"גברת הים" ממנה חששו הימאים ולכן היא מתוארת לפעמים כאשר היא מחזיקה הגה, מפרש גלי (כתזכורת להפכפכות הרוח), דגם מוקטן של אניה או כרוכבת על גב צדף או דולפיין.
-בחלק קטן מהמקרים, היא מתוארת כמחזיקה את קרן השפע, קוביה, רסן או מושכות.
גנימאד Ganymede
-בנו טרוס (Tros) מלכה האגדי של העיר טרויה.
-רועה צאן יפה תואר, בעל יופי רב ובולט במיוחד, אשר גם לאל יופיטר להתאהב בו.
האל הפך עצמו לנשר ונשא על כנפיו את הנער יפה התואר למרומי האולימפוס, שם מינה אותו לשמש "נושא הגביע" שלו.
-מיתוס זה התקבל באהבה ביוון העתיקה, בגלל שסיפק אישור דתי לכאורה, לאהבה הומוסקסואלית.
סאטירים Satyr
-נחשבו גיוון העתיקה לחלק מרוחות היערות וההרים.
-מזוהים עם האל פאן (ראו ערך) פאונוס (Faunus) מהיתולוגיה הרומית.
-היו משרתיו של בכחוס/דיוניסוס (ראו ערך).
-דומים מאוד לאל פאן (ראו ערך), מחציתם אדם מחציתם עז, בעלי תכונות צורה של עז (פלג גוף תחתון שעיר ובעלי זנב ופרסמות, פנים עטורות זקן = זקן תיש וקרניים). כמו כן, גבותיהם מקושטות בקיסוס היה צמח מקודש לבכחוס (ראו ערך).
-הם היו עצלים, תאוותנים ושטופי זימה והם בילו זמנם בשתיה וברדיפה אחר נימפות (ראו ערך).
-באלגוריה של ימי הביניים והרנסאנס הם גילמו או האנישו את הרוע, או ליתר דיוק סימלו תשוקה מינית, תאווה וזימה.
-קרניו ופרסותיו השסועות של השטן לקוחות מתיאור הסאטירים.
-הסאטירים מנגנים בחלילים ולפעמים מחזיקים את קרן השפע או סלי פירות.
-נימפות (ראו ערך) וסאטיריים – לרוב הנימפות של דיאנה (ראו ערך) מתוארות באומנות תוך כדי רחצה או טיפול בשערן או לבושן, במעבה היער, בזמן שהסאטירים מתגנבים אליהן. לחילופין, מתוארות הנימפות ישנות בזמן שהסאטירים מפשיטים אותם בעדינות מבלי להעירן.
-ונוס (ראו ערך) וסאטירים – גם כאן מתוארת ונוס כשהיא מופתעת ע"י סאטיר, בזמן שהיא ישנה, רחצה או טיפלה בשערה ולבושה, או לחילופין כשהיא ישובה בחיקו של סאטיר וקופידון (ראו ערך) לרוב נוכח גם.
פאן Pan (מ. יוונית) = פאון Faun (מ. רומית) = פאונוס Faunus (לטינית)
-אל היערות, השדות ועדרי הצאן והבקר במיתולוגיה היוונית.
-פרוש המילה "Pan" הינו "All".
-בתקופת הרנסאנס היה אלגורי לתשוקה מינית, תאווה וזימה.
-הוא המציא את "חליל פאן" העשוי קני סוף באורכים שונים, המחוברים זה לזה בטור עפ"י אורכם (מהארוך לקצר). באמצעות נגינתו בחליל זה, הוא הקסים את הנימפות (ראו ערך).
-לפאן יש פלג גוף תחתון כשל עז/תיש, פנים דמויי עז מחודדות עם קרניים.
-בשל היותו אל רועי הצאן והעדרים, מתואר לפעמים כשהוא מחזיק מקל רועים.
פרומתיאוס Prometheus (מ. יוונית)
-בנו של הטיטאן יאפטוס (Iapetus).
-היה הטיטאן שעמד לימינו של זאוס במלחמתו עם הטיטאנים.
-פירוש שמו: מחשבה תחילה.
-אחיו היה אפתימאוס (שפירוש שמו: מחשבה בדיעבד).
-פרומתיאוס היה חכם אפילו מן האלים ולעומתו היה אחיו אפתימאוס פוחז, שהחלטותיו נולדו ברגע ומיד שונו בחזרה.
-הוא יצר את האדם הראשון מחימר.
-פרומותיאוס גנב את האש מן השמיים והביאה במתנה לבני האדם, כדי שיוכלו להתגונן מפני החיות וכן להערים על האלים שהיו מקבלים מכל קורןב שהיו מקריבים עבורם, את החלקים הגרועים של הבהמה, השומן והעצמות ואילו לאנשים ניתן החלק הטוב למאכל – הבשר. לביצוע זממו שחט פרומתיאוס שור ענקי וביתרו לחלקים. את חלקי הבשר הטוב למאכל אסף לערימה וכיסה אותה במעיים. בערימה השנייה שם עצמות וכיסה אותם בשומן לבן ומבהיר. אז ביקש מזאוס/יופיטר, אבי העלים (ראו ערך) לבחור לו אחת משתי הערימות. זאוס בחר בערימה המכוסה בשומן מבהיק. הוא כעס מאוד כשגילה את העצמות, אולם הוא שבחר ועתה שוב לא יכול לחזור בו. מאז היו שורפים על מזבח האלים רק עצמות ושומן. את הבשר הטוב שמרו בני האדם לעצמם. אבי האלים ובני האדם לא השלים עם מצב זה והחליט להתנקם בבני האדם תחילה ואח"כ בידידם פרומתיאוס. את הרוע בשביל בני האדם, יצר בדמות נערה ושמה פאנדורה (ראו ערך) ואחרי שהעניש זאוס את האדם, בכך שנתן להם נשים, פקד על משרתיו "הכוח" וה"אלימות", לתפוס את פרומתיאוס, להביאו אל הרי הקווקאזים ולכבול אותו לצוק גבוה באזיקים, שאיש מלבד זאוס עצמו לא יכול להתנקם וכל יום היה מגיע נשר גדול ואדום ואכל מהכבד המשחיר שלו.
אחת הגרסאות טוענת כי הוא שוחרר ע"י הרקולס (ראו ערך).
-האש בהקשר לפרומתיאוס נחשבה בעולם הקדום, לא רק כאלמנט טבעי, אלא גם כניצוץ של החכמה האלוהית, המבדילה בין בני אדם ליצורים נחותים יותר, מקור לידע של האדם באומנויות ובמעדים, כך שתפקידו של פרומתיאוס היה להציל את האדם מבורותו הראשונית (ראו ערך חכמה וידע).
פאנדורה Pandora
-שווה ל"חווה אימנו" באמונה הפגאנית, ממנה, האישה הראשונה, בא גזע הנשים לעולם, אשר הביא רעה גדולה לגברים, כי דרכן של הנשים ברע (עפ"י האמונה הפגאנית).
-נערה ביישנית וחמודה, יפת מראה, שכל האלים העתירו עליה מתנות שונות: כסות, כסף צעיף רקום, זרי פרחים וכתר זהב יפה להפליא.
מתנות אלו זיכו את הנערה בשמה: פאנדורה. משמע: מתנת הכל.
באגדה אחרת על פאנדורה מסופר, כי מקור כל הרע לא היה נעוץ באופייה, אלא בסקרנותה. האלים נתנתו לה במתנה תיבה (מתוארת לפעמים כאגרטל גדול), בה הכניס כל אחד מהם משהו מזיק ואסרו עליה לפותחה. אח"כ הם שלחו אותה אל אפתימאוס שלקח אותה ברצון, אף שהזהיר אותו אחיו פרומיתאוס, לבל ייקח לעולם דבר מזאוס. רק לאחר שנשא את פאנדורה לאישה, הבין כמה היתה נבונה עצת אחיו. כדרך הנשים היתה פאנדורה סקרנית מאוד. היא היתה מוכרחה לדעת מה נמצא בתוך התיבה. יום אחד לא התאפקה עוד והרימה את המכסה ומתוך התיבה זינקו כל מיני פורענויות, צער ומיני אסונות למין האנושי. מבוהלת, חזרה והורידה פאנדורה את המכסה, אולם היה זה מאוחר מדי. רק דבר אחד היה בתיבה, שטוב לבני האדם – התקווה. מאז, היתה התקווה לנחמה היחידה לבני האדם בשעת צרה.
הרקולס Hercules (מ. יוונית)
-גיבור והתגלמות הכח הפיזי והאומץ.
-בנם של יופיטר ובת תמותה בשם אלכמינה, דבר שעורר את זעמה וקנאתה של אשת יופיטר, גו'ונו. גו'ונו שלחה להרקולס התינוק, שני נחשים ארסיים אותם הרג התינוק החזק בעולם, בשתי ידיו.
-להרקולס סגדו כמגן האנשים ושומר הערים.
-האלה מינרווה (ראו ערך), היתה מגינתו בימי חייו.
-מתואר במרבית המקרים כשהוא לבוש בעור אריה ונושא אלה ולפעמים הוא עוטה את ראש האריה על ראשו כברדס או כקסדה. לעיתים נדירות יותר, הוא מתואר כנושא חץ, קשת ואשפת חיצים.
-כמו כן, הוא מתואר פעמים רבות כשהוא נלחם בשני הנחשים (כתינוק) ובאריה מנימאה (כבוגר), אותו הרג לאחר שהאריה הטיל טרור על תושבי נימאה.
כלוריס Chloric (מ. יוונית = פלורה Flora (מ. רומית)
-אלת הפרחים.
-נישאה לזפיר (ראו ערך).
-"הולידה" או "גרמה" להופעת הפרחים. היא נהגה לעקוב אחר צעדיו של זפיר אהובה בזמן האביב, תוך שהיא מפזרת ומותירה אחריה שבילים המכוסים בפרחים.
-מייצגת את ה"אביב", אחת מארבע עונות השנה (ראו ערך).
זפיר Zephyr
-אל הרוח המערבית בתקופת האביב.
-מתואר כבעל כנפי פרפר.
-בעלה של פלורה (ראו ערך).
ארורה Aurora (מ. יוונית)
-אלת השחר.
-אחותו של הליוס (Helios), אל השמש.
-מתוארת כאלה מכונפת, הרוכבת במרכבה הרתומה לארבעה סוסים (לפעמים רק שניים).
-עפ"י האמונה, טל הבוקר הינו דמעותיה על בנה ממנון (Memnon), שנהרג במלחמת טרויה ע"י אכילס (ראו ערך).
המוזות
-אלות ההשראה היצירתיות בתחומי הקדרות, השירה ואומנויות אחרות.
-בנות תוויתו של אפולו.
-בנותיהן של יופיטר והטיטאנית מנמוזין (Mnemosyne). אלת הזכרון (Memory), אשר שכבו במשך תשעה ימים רצופים.
-המוזות היו במקורן נימפות, אשר היו אחראיות על המעיינות, שבכוחם היה להעניק השראה. אחד מהם הפך למקום מגוריהן הקבוע.
-לכן מופיעים בתיאור המוזות מיזרקות ונחלים לצידן.
קליו (Clio)
-מוזת ההיסטוריה.
-חפצים אשר מסמלים אותה: ספר, מגילה או לוט וחרט, זר דפנה וחצוצרה.
-לפעמים מלווה באותה ברבור.
יוטרפי (Euterpe)
-מוזת המוסיקה והשירה הלירית.
-חפצים שמסלמים: חליל (לרוב כפול), חצוצרה או כלי נגינה אחר, שיער עטור פרחים.
טליה (Thalia)
-מוזת הקומדיה והשירה הפסטוראלית.
-חפצים שמסמלים: מגילה, ויאול קטן (כלי מיתרים קדום – viol) ולעיתים נדירות כלי נגינה אחרים וכן מסכות מחייכות.
מלפומין (Melpomene)
-מוזת טרגדיה.
-חפצים המסמלים אותה: שופר (קרן), מסיכות טרגיות, חרב או פגיון, כתר המוחזק ביד, שרביט מונח לרגליה (כל אלה מייצגים אביזרי במה).
טרפיסחור (Terpsichore)
-מוזת הריקוד והשירה.
-חפצים המסמלים אותה: ויאול קטן, ליר (נבל קדום קטן: lyre או כלי מיתרים אחר), נבל גדול (herp) וכתר עם פרחים.
אראטו (Erato)
-מוזיקת הליריקה ושירת האהבה.
-חפצים המסמלים אותה: תוף מרים, נבל ולעיתים נדירות – משולש (כלי נגינה) או ויאול קטן.
-פעמים גם אותה מלווה ברבורק, או ילד חמודות (Putto) למרגלותיה.
אוראניה (Urania)
-מוזת האסטרונומיה.
-חפצים המסמלים אותה: גלובוס, מצפן וכתר עטור מעגל של כוכבים.
קליופי (Calliope)
-מוזת השירה האפית.
-חפצים המסמלים אותה: חצוצרה, לוט וחרט, ספרים וזר דפנה.
פולימניה (Polymnia)
-מוזת ההימנונים הארואים.
-חפצים המסמלים אותה: אורגן נשיאה (מכשיר נגינה – Portative organ), לעיתים נדירות קתרוס (כלי מיתר – Lute) או כלי נגינה אחר.
·הערה כללית:
רשימה זו הינה תקציר מתומצת בלבד, לכן למי שרוצה להעמיק יותר בנושא, בנושאי האלגוריה באומנות ובנושאי המיתולוגיה היוונית והרומית, מומלצים הספרים הבאים:
1.שם הספר: Dictionary of subject & Symbols In Art
שם המחבר: James Hall
שם ההוצאה: Harper&Row
2.שם הספר: מיתולוגיה
שם המחבר:ע. המילטון
שם ההוצאה: מסדה
ספרות נוספת לחובבי ואספני הפורצלן:
3.שם הספר: An Illustrated Dictionary Of Ceramics
שם המחבר: Gorge Savage & Harold Newman
שם ההוצאה: Thames & Hudson
הטונדו שבצילום למעלה (אריח פורצלן מעוטר ציורי יד במסגרת עץ מוזהבת) - מתאר אלגוריה של השלום. בחלק העליון באמצע מתואר אפולו מרחף על העננים, עם השמש מאחורי ראשו. בידו הימנית הוא מחזיק זר דפנה כסמל ניצחון צבאי, וידו השמאלית מונחת על גלובוס הציג את מדינות אירלנד, אנגליה, צרפת, גרמניה, רוסיה וטורקיה.
מסביב לאפולו 3 האריניות אלקטו, טיסיפונה ומגארה, שהיו דמויות מיתולוגיות יווניות המייצגות את ערכי הצדק והנקמה (הרומאים קראו להם פיוריות – "furies" = זועמות). ידועות בעיקר בתור דמויות הרודפות רוצחים משפחתיים, הפוריות הענישו את קורבנותיהן בהפיכתן למשוגעים. כאשר לא הענישו את העבריינים של העולם, הם חיו בעולם התחתון ועשו עינוים לנשמות הארורות. הן מתוארות בתוך ענני סופה, כשאחת מחזיקה לפיד וחרב עם נחשים בשיערה. שתי האחרות מחזיקות בנחשים ותפוח מוזהב (סמל של נפילת האדם?).
לפי הסיפורים, הפוריות היו אחיות שנולדו מדם אורנוס, אל השמיים הקדמוני, כאשר נפצע ע"י בנו כרונוס. לפי סיפורים אחרים, היו ילדי ניקס (הלילה). בכל מקרה, מקורן תמיד הבדיל אותן מאלים אחרים מהפנתיאון היווני-רומי.
למרות שהפיוריות היו מאוד מפחידות וחיפשו נקמה, הן לא נחשבו כדמויות רעות במהותן. להיפך, הן ייצגו את הצדק ונתפסו כמגנות של הסדר החברתי והמוסרי. הן הענישו את הרשעים ואת האשמים ללא רחמים, אך לטובים ולחפים מפשע לא הייתה סיבה לפחד מהן.
קבוצה פיסולית גרמנית עתיקה מהמאה ה-19, מתוצרת: 'מייסן', מאוסף גלריה אגוזי תל אביב, בדמות שלושת הגרציות וקופידון, גובה: 35 ס"מ.