חי משנת 1882 עד 1968
היה צלם וצלם קולנוע, מחלוצי הצלמים היהודים בארץ ישראל. נודע כחלוץ הפילם הארץ ישראלי ואבי הסרט העברי.
השתקע בירושלים וחבר לבוריס שץ, מייסד האקדמיה לאמנות בצלאלהשתקע בירושלים וחבר לבוריס שץ, מייסד האקדמיה לאמנות בצלאל
לאחר סיום לימודיו, נותר בן דב בבצלאל וייסד שם את המחלקה לפוטוגרפיה, בה לימד צילום סטילס כאמצעי הכנה לאיור, תחריט והדפס. בשנת 1912 הכריז יחד עם שץ על הקמת תעשיית סרטים יהודיים בארץ-ישראל.
בן דב המשיך להתגורר בירושלים, בשכונת תלפיות עד מותו בגיל 86. הוא הותיר אחריו את שתי בנותיו אורה וחנה. חלק מהנגטיבים שצילם הצליח לשמור, אך רבים אבדו. לאחר מותו העבירה בתו, הציירת חנה בן דב, את שארית עזבונו ובו כ-3,000 תשלילים למוזיאון ישראל ולארכיון הציוני. שרידי סרטיו שהתפזרו ושנאספו בכמה ארכיונים בעולם עברו תהליכי שימור בארכיון שפילברג באוניברסיטה העברית ובסינמטק ירושלים ורבים מהם רוכזו על ידי יעקב גרוס. גלויותיו מצויות באוספים רבים בעיקר באוסף ד"ר ירמיהו רימון ואוספו של האדריכל אביה השמשוני