וו'טר ואן אינהורן החל לצור כלי קרימקה בשנת 1658 במבנה השימש בעבר מבשלת שיכר ישנה הנקראה the 'De Griex A' (ה'א' היווני). יחד עם חברה נוספת הפעלה במקום בשם Metaale Pot החלו לספק מוצרי קרמיקה לשווקים בינלאומיים בלונדון גרמניה ושטוקהולם.
ב 1678 הועבר העסק לשליטת בנו סמואל ואן אינהורן אשר סיפק מוצרי קרמיקה לבית מלוכה בשם הבית הכתום עד 1686. דוגמאות חתומותSVE' ' של פריטים הללו נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות בארמון הט לו (Het Loo) בהולנד.
בשנת 1684, לקח ואן אינהורן חלק בהתאגדות יצרני הקרמיקה מאזור דלפט ולחם נגד החרם (אמברגו) אשר השתית המשטר הבריטי הקולוניאליסטי בשנת 1672 על יצרני הקרמיקה באזור. ההתנגדות עבדה והחרם נענה בהתעלמות גורפת מצד בית המלוכה הבריטי ובראשם ויליאם השני והמלכה מרי השנייה. החברה המשיכה לתפקד בניהולה של אלמנתו, סיסיליה הוו'וארט, אשר מכרה את החברה לאדריאנוס קוקס בשנת 1687.
בין השנים 1687 ל1693 המשיך קוקס למכור את עבודותיו יחד עם חברת De Metaale Pot. זאת באמצעות שני ספקים צרפתיים עיקריים תוך התמקדות בשיווק המוצרים לשוק הצרפתי ויצירת מונפול בעיר בה מוקם מפעלו, פריז. בנוסף המשיכו השניים לספק סחורה לבית המלוכה הבריטי ולחצרות האצולה סביבו תוך שימוש בחותמת ''AK.
בשנת 1701 הועבר המפעל לבעלות בנו של קוקס, פייטר אדריאנז קוקס, פייטר נפטר כשנתיים מאוחר יותר בשנת 1703 .
אלמנתו ג'ואנה ואן דאר האול המשיכה בניהול העסק תוך שימוש בחותמו 'PAK' עד 1721 . בשנת 1722 נרכש במפעל ע"י ג'ייקוב ואן דר קול אשר החזיק בו עד מותו בשנת 1733 כאשר אלמנתו, קורניליאה ואן ויליגן, ממשיכה את דרכו ומנהלת את העסק עד שנת 1757.
לאחר מכן החברה המשיכה להחליף מספר ידיים עד שנסגרה לחלוטין בתחילת המאה ה-19.