קרמיקה מסוג 'היספנו-מורסק' (Hispano-Moresque ware) הינו שם כולל לכלי קרמיקה המעוטרים בסגנון איסלאמי שנוצרו ברחבי אנדלוסיה וספרד המוסלמית ושהמשיכו להיות מיוצרים גם תחת משטר נוצרי, בסגנון שעירב אלמנטים איסלאמים ואירופאים יחד.
זו הייתה הקרמיקה הכי משוכללת, ויוקרתית שיוצרה באירופה עד להופעתה של קרמיקת המיוליקה (maiolica) האיטלקית שהציגה סגנון מתוחכם יותר במאה ה-15 ויוצאה לכל רחבי אירופה.
תור הזהב של תעשיית קרמיקת ההיספנו מורסק היה במאות ה-14 וה-15.
בסביבות שנת 711 לספירה המורים כבשו את ספרד, במהלך המאות הבאות הם הציגו שתי שיטות לייצור קרמיקה באירופה.
1. זיגוג הקרמיקה בשכבת זיגוג לבנה שקופה המכילה בדיל.
2. זיגוג מבריק, מחליף צבעים בעל מראה מתכתי הנקרא באנגלית בריטית: Lustreware ובאנגלית אמריקאית: Lusterware
כלי קרמיקה מסוג 'היספנו-מורסק' נהגו להשתמש בשתי השיטות יחד, והוסיפו את הצבעים כשכבת זיגוג ואז שרפו את הכלי בתנור.
הזיגוג המתכתי (Lustreware) היה התמחות של הקרמיקה האיסלמית, בשל העובדה שהאיסלם או יותר נכון החדית* (Hadith) אוסר על שימוש בכלי זהב וכסף, האצולה המוסלמית חיבבה כלי קרמיקה שצופו בזיגוג בעל המראה המתכתי המבריק שדימה ברק של כלי מתכת יקרה. כך שהאצולה בעולם המוסלמי נהגה להשתמש בכלי זכוכית וקרמיקה מבריקים בזמן שהאצולה באירופה העדיפה כלי אוכל וגביעים ממתכות יקרות כמו כסף, כסף מוזהב וכלי זהב.
בתחילה החל הייצור של הקרמיקה באזור מלגה (Malaga / נפה בספרד), ובמאה ה-15 מירב הייצור היה סביב ולנסיה (Valencia - עיר נמל במזרחה של ספרד) ומשם יוצאו הכלים באוניות סוחר לכל רחבי אירופה.
(* החדית' הוא בעצם אוסף של הלכות וסיפורים אודות הנביא מוחמד ודרך חייו, שמופיעים בסונה שכוללת גם את הביוגרפיה של הנביא, ואת הצהרותיו למאמיניו ועצותיו ודרשותיו בנושאים שונים והלכות חיים. החדית' מהווה את יסוד ההלכה השני בחשיבותו לקוראן בעולם המוסלמי.