יצרן זכוכית צ'כי הופמן ושלבגוט (Hoffmann & Schlevogt)
היינריך הופמן (Heinrich Hoffmann, חי בין השנים: 1875-1939) מבעלי במפעל 'Heinrich Hoffmann glass manufactory' והנרי גונתר שלבגוט (Henry Günther Schlevogt, חי בין השנים: 1904-1984) מבעלי המפעל 'Curt Schlevogt glass manufactory' היו קרובי משפחה תודות לנישואין של השני לבתו של הראשון שרלוט הופמן שלבגוט (Charlotte Hoffman Schlevog).
(אחת הסדרות הידועות של המפעל נקראת 'אינגריד' (Ingrid) על שם בתם של השניים.
המפעל שהקימו יחד הוקם בעיר גבלונץ (Gablonz) בצפון בוהמיה, שני המייסדים עבדו בצמוד במשך שנים, פעמים רבות השתמשו באותן תבניות יציקה, שכולן יוצרו עבורם באופן בלעדי על ידי אחת המשפחות החזקות בתחום הזכוכית – משפחתו של ג'וזף רידל (Josef Riedel) שנוסדה בפולאון (Polubný / Polaun).
היינריך הופמן (Heinrich Hoffmann ) פתח חנות שמכרה תכשיטי זכוכית בפריס בתקופת מעבר המאה של המאה העשרים, לאחר שסיים ללמוד יצור זכוכית בגבלונץ, הוא הרחיב את מגוון המוצרים שלו גם לחפצים דקורטיביים שנוצרו בתבניות יציקה וזאת בשל הדחיפה הרבה שקיבל תחום חפצי הזכוכית היצוקים מהצלחתו העצומה של מעצב ויצרן הזכוכית הצרפתי הנודע רנה לליק (René Lalique).
הנרי שלבגוט (Henry Schlevogt) היה בנו היחיד של קורט שלבגוט (Curt Schlevogt) אמן צ'כוסלובקי ממוצא גרמני-יהודי, שייצר תכשיטי זכוכית וכפתורי זכוכית במפעל שהקים בגבלונץ, הוא נשא לאשה את שארלוט הופמן (Charlotte Hoffmann) בסוף שנות העשרים של המאה העשרים.
הוא התעניין במיוחד בצבעי זכוכית לא שגרתיים ובשימוש בתבניות יציקה בעלות צורות חדשניות לתקופה (סגנון האר דקו), ובאותה תקופה הוא החל לערוך ניסויים ולפתח את זכוכיות ה'ג'ייד' שלו שהיו ירוקות וכחולות ונקראו זכוכית 'מלכיט' וזכוכית 'לאפיס'.
יצירותיו הראשונות היו שונות מאד מתבניות היציקה שירש מסבו. הנרי שלבגוט יצר אוסף מגוון מאד של עיצובים מקוריים במיוחד של זכוכיות בגווני ירוק אמרלד וכחול לאפיס, לפריטים אלו הייתה רמת גימור גבוהה במיוחד והם נחשבו איכותיים מאד.
האוסף הזה הוצג תחת שם המותג 'אינגריד' (Ingrid) שהייתה בתו והוא (האוסף) זכה להצלחה מיידית באירופה ובארצות הברית.
.קולקצצית 'אינגריד' הוצגה ביריד הסחר באביב בלייפציג (Leipzig) בשנת 1934.
ובאותה שנה הוצג המותג החדש גם ביריד העולמי בשיקגו.
בשנת 1937 הביתן הצ'כי זכה בפרס הראשון ביריד העולמי בפריס, אבל כל זה הופסק בשל כיבוש חבל הסודטים על ידי הנאצים בשנת 1938 ואחר כך על ידי הפלישה הנאצית לצ'כוסלובקיה כולה.
הוא נעצר על ידי הצבא האדום שהגיע בשנת 1944 וכל רכושו הוחרם והוא נדון לגירוש לסיביר.
הוא חב את הצלתו למספר ידידים אמריקאים וצרפתים עשירים ומקושרים שטענו בפני הרשויות הצ'כיות שהוא יליד ארצות הברית.
הסיוט שלו הסתיים בשנת 1948, כאשר חבריו הצליחו להבריח אותו ואת אשתו עם דרכונים אוסטריים לצרפת.
הממשל הצ'כי הלאים את כל תעשיית הזכוכית לאחר מלחמת העולם השנייה, ותעשיית הזכוכית המולאמת החלה לנצל את תבניות היציקה היקרות שלו שהושארו מאחור כשברח ולצקת בהן ללא רשותו.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה החלו לייצר שוב את סדרת 'אינגריד' ולנצל את המותג המוכר ולכן קיימות דוגמאות מאוחרות שנוצקו ללא אישור או רישיון בעיקר בשנות השבעים של המאה העשרים.
יציקות מאוחרות אלו נוצקו על ידי ג'וזף רידל (Josef Riedel) בעיר דוני פולובני (Dolni Polubný).
ממקום מושבו החדש בפריס בשנות החמישים, הנרי שלבגוט פתח בית מסחר לזכוכית וקריסטל ברחוב: ' rue de Paradis' והיה המפיץ הבלעדי של היצרן: ' Val d’Andelle glassworks ', ובכך צבר הון חדש רב.
הוא מכר את העסק החדש שהקים בשנת 1972.
הוא נפטר בפריס בשנת 1984.
שניים מהמעצבים החשובים שעבדו עבור המפעל המקורי לפני המלחמה היו:
ארתור פלבה (Artur Pleva)
ופראנטיסק פזוראק (Frantisek Pazourek)