המוטיב של דרקון הנלחם באריה הינו מוטיב חשוב וחוזר בתרבות האיסלמית ושורשיו נעוצים בתרבות המונגולית במאה ה-13.
דמות הדרקון בעולם המוסלמי הושאלה מהתרבויות השומרית, תרבות מסופוטמיה ומהתרבות הבבלית העתיקה שהאמינו ביצור ימי דמוי דרקון שנקרא 'Tiamat', שבתורן הציגו אותה גם לתרבות היהודית, ומאוחר יותר דמות הדרקון השתלבה גם בתרבות הערבית.
בזמן שבארצות אסיה סימל הדרקון דברים חיוביים, בתרבות המוסלמית היה לדרקון ייצוג כפול גם של טוב וגם של רע, אולם בתרבות הפרסית ייצגהדרקון רוע, כאוס וחוסר סדר והאריה ייצג את האומה הפרסית החזקה הכוחנית והמוארת.
לאחר היווסדה של השושלת הטימורית מיסודו של טימור לנג אשר שלטה בין השנים 1370 לבין 1506 גם בפרס, בשל העובדה שמקור השושלת היה באזור באסיה שגבל עם סין, הביאה עמה השושלת הטימורית השפעות תרבותיות גם מהתרבות הסינית, בה תוארו קרבות בין יצורים מיתיים שונים וביניהם הדרקון. בתרבות הפרסית נקרא הדרקון 'אזדאר' (Azhdar) והאריה נקרא בפרסית 'היזארב' (Hizarb), אלו הפכו מוטיבים פופולריים מאד בתרבות ובאמנות האיראנית העתיקה החל מהמאה ה-15, כמו כן דמות הדרקון בתרבות הפרסית הושפעה מדמות הדרקון שהייתה על כלי חרסינה ואריגים שהגיעו מסין לפרס מהמאה ה-13 ועד המאה ה-17.
המוטיבים האלו של דרקון נלחם באריה מושרשים עמוק בהיסטוריה של איראן וחוזרים אחורה למיתולוגיה הפרסית ולדתות הקדומות הטרום אסלאמיות כגון זורואסטריות (זרטוסטרה) ופולחן המיתראיזם, כשהדרקון מייצג את השטן והכוח הרע, החושך, הטומאה, העוול והכאוס לעומת האריה שמייצג את ההיפך הטוב, האור, הטוהר והקדושה, הצדק והסדר, לימים הפך האריה לחלק אינטגרלי מהתרבות האירנית והוא מיוצג בדגל של לפני המהפכה האסלאמית של שנת 1979. הדרקון לעומתו מתקשר גם לזהאק מארדוש סמל הרודנות העריצות והאכזריות שבסופו של דבר מובס ועף להר דמאוונד המושלג שהוא למעשה הר געש.