אנשי הסנופו (Senufo, הידועים גם כ: Siena, Senefo, Sene, Senoufo, Syénambélé) הינם קבוצה אתנו-לשונית אפריקאית (African ethnolinguistic group). הם מורכבים ממגוון של תת-קבוצות אתנוגרפיות החיות בשטח שנמתח מחלקו הצפוני של חוף השנהב, דרום מזרח מאלי ועד מערב בורקינה פאסו.
דמויות מפוסלות בדמות ציפורים, הם חלק מחפצי האמנות המזוהים עם 'פורו' (Poro), כינוס של גברים נבחרים של אנשי הסנופו.
ה'פורו' מתפקד כגוך מנהלי שלטוני מעין ממשלה בעלת שליטה כלכלית, שגם מכינה גברים צעירים להיכנס לתפקידם כבוגרים וגם כצינור לפולחן האבות והאם הקדומה שהיא אחת משתי הישויות האלוהיות של אנשי הסנופו.
בתוך בתוך החברה הזו שנקראת 'פורו' יש סדרה של דרגות כשכל שש או שבע שנים יש טקס חניכה למטרת עליה בדרגה, הפורו גם אחראים לחניכת חברים חדשים, קידומם של חברים קיימים לדרג גבוה יותר והלוויות.
בחלק מהכפרים של אנשי הסנופו, פסל הציפור נשמר במטע המקודש, שם היא מגנה על אנשי הכפר.
במהלך טקסי החניכה ובחלק מפולחני הלוויה הפסלים הללו נישאים בתהלוכות ולעיתים הן נלבשות על הראש בתצוגה דרמטית של כח.
הפורו וצורות האמנות שלה המשיכה לשחק תפקיד בחברת אנשי הסנופו, למרות שדמויות הציפורים הלכו והפכו יותר ויותר נדירות. דמויות הציפורים של הסנופו מתייחסות גם להבט הפיסי וגם לאינטלקטואלי שך החיים, אשר מבטיחים את המשך קיומה של הקהילה.
המקור הפאלי הארוך הנוגע בבטן הציפור מרמז על הריון המאזכר את הכוחות הכפולים של הולדה זכרית ונקבית.
העוף מסוג קלאו דו-גוני צהוב (The yellow-casqued hornbill), אחד מהמינים המצויים באזור סנופו, נחשב ל'אדון' בקרב הציפורים ולסמל של כוח אינטלקטואלי. ראשו הצהוב משווה לכובעים האדומים שחובשים זקני פורו, אשר, כמו הציפור, מגלמים חוכמה וסמכות. כנפיהן המלבניות והפרושות של הציפורים מצוירות או מגולפות בתבליט עם עיצובים גיאומטריים או דימויים של נחשים, לטאות, חיות אחרות או דמויות אדם. מוטיבים אלו משמשים כלים דידקטיים (לימודיים), המפנים את הנחנך בטקס החניכה לעושר הידע שמכיל ה'פורו'.