המצב האנושי (ציור של רנה מגריט)

המצב האנושי ציור שמן על בד של רנה מגריט 1933. רנה מגריט נולד בבלגיה, בן למשפחה אמידה ואביו עודד אותו לעסוק באומנות, למרות (או בגלל) שבאיזור בו הם חיו עסקו בעיקר בכריית פחם. הוא איבד את אמו בגיל צעיר יחסית (13), לאחר שהטביעה את עצמה בנהר. כשגופתה נמשתה מהמים הכותונת אותה היא לבשה כיסתה את פניה וניכר שרגע מטלטל זה השפיע מאוד על מגריט בציוריו וברבים מהם משולב אלמנט של הסתרה של אובייקט על ידי אובייקט אחר. בניגוד לציירים סוריאליסטים אחרים, הציורים של רנה מגריט נראים לרוב ״מציאותיים״ במבט ראשון, אך לאחר התעמקות קלה מבחינים בעיוות המציאותי שמצוי בהם. הציור שבתמונה היה חלק מסדרה של 4 ציורים בעלי אותו שם (המצב האנושי). הציור מציג קנבס שעליו מצויר הנוף שנשקף מהחלון, והוא משתלב איתו בצורה כמעט מושלמת עד שבלתי אפשר במבט חטוף להבחין בגבולות של הקנבס. רנה מגריט טען במכתב שכתב לחברו לגבי הציור ״שאין משמעות סימבולית לציורים שלו״, לטענתו מה שהצופה רואה זה ממש הכוונה הישירה שלו. עם זאת, התעמקות בציורים של מגריט גורמת לנו לחשוב ולהתעמק בכל הקשור בתפיסה של מרחב, זמן וגם של מילים. לדוגמא בציור המוצג, לכאורה הקנבס הוא נפרד מהנוף הנשקף ברקע ומבחינתנו מדובר ב2 מימדים שונים, אך מגריט צייר את כל הסצינה כולה על אותו בד, גם את הנוף הנשקף מהחלון וגם את זה ש״מצויר על הקנבס״. הנוף והציור על הקנבס נראים כאילו הם באותה נקודת זמן, מה שבאופן מציאותי, אם מציירים מהתבוננות בנוף, מדובר במצב כמעט בלתי אפשרי - העננים והאור משתנים כל הזמן וציור מושקע כפי שמופיע ביצירה שלו, לוקח שעות רבות. מטרתו של מגריט שלא ניקח את הדברים שאנחנו רואים באופן דיכוטומי ומיידי, ונפעיל את המחשבה. הוילונות האדומים נותנים תחושה שאנחנו בתיאטרון, עוד נסיון של מגריט לערער את תחושת המציאות הנתפסת שלנו. התקופה שבה הוא צייר, תחילת המאה ה20, הפכה את האנשים לסוג של מכונות, כחלק מהצמיחה וההתפתחות התעשייתית ורנה מגריט מבקש ביצירות שלו שנעצור רגע ונחשוב על המציאות בדרך נוספת ולא רק איך שמציגים לנו אותה בעלי הכוח והממון. (הטקסט נכתב ונערך על ידי אופיר סופר, והוא מפורסם כאן באישורו ובאדיבותו הרבה).