נישואי הזוג ארנולפיני (ציור של יאן ואן אייק)

נישואי הזוג ארנולפיני ציור שמן של יאן ואן אייק מ1434 אחד הציורים המפורסמים, המדוברים והנחקרים ביותר לאורך ההיסטוריה, של האמן ששם את הציור בצבעי השמן על המפה והפך אותו למשהו נעלה ונחשק בעיני הציבור. הציור קטן יחסית (69/82 ס״מ), אך עמוס בפרטים לעייפה, ומפורט ברמת דיוק שמותירה את המתבוננים בלסת פעורה ממש. לציור קיימות 2 פרשנויות - האחת ״המקובלת״, המסורתית, שמדובר על תיעוד של רגע הנישואין/האירוסים של הזוג ארנולפיני, זוג ממעמד הסוחרים העולה באותה העת בברוז׳. התימוכין לגרסה הזו נסמכים בין היתר על הבגדים המהודרים שהזוג לובש (בהתאם להיות הבעל סוחר בדים), הכלב, מייצג נאמנות, שני האנשים הנוספים הנראים בחדר, כפי שאפשר להבחין בהשתקפות המראה, המייצגים את העדים לנישואין ואף האופן שבו הם מחזיקים את הידיים. גרסה זו גם גורסת שהאישה אינה בהריון (בהתאם לסטטוס של טרום נישואין), אלא שמדובר בכפלי השמלה ותנוחת הגוף שנותנים אשליה שכזו. אני דווקא מתחבר לפרשנות החדשה יותר, לפיה מדובר בעצם על ציור שהוא ממוריאל, וצויר לאחר מות האישה, ככל הנראה בגלל סיבוך בלידה. לא מעט רמזים יאן ואן אייק משאיר באלגנטיות על כך: למשל הנר בשנדליר בצידו של הבעל דולק בעוד שהנר בצד שלה כבה לא מזמן, הייצוג של סיפורי הפסיון של ישו בחצי הימני של המראה (לצד האישה), הם הסיפורים שלאחר מותו של ישו בעוד הסיפורים בצד השמאלי הם על הזמן שהוא עוד היה בחיים, הלבוש של מר ארונלפיני נראה די קודר ועצוב, מה שאולי מעיד שאלה בגדי אבלות שהוא לובש. מעלה הכתף שלה, על המיטה ישנו פסל של סיינט מרגרט שנחשבה לפטרונית של ההריוניות, מה שעשוי להעיד על הסיבוך בלידה ועל היותה בהריון בעת המוות. גם האופן שבו היד שלה מונחת בידו, כאילו עומדת להשמט ממנה, מרמזת לנו שהאישה לקראת סוף חייה. הציור צויר ברמת פירוט וגימור יוצאות דופן לתקופה, בטח ביחס לגודלו. ממש קשה לדמיין שמדובר על צייר שצייר בתקופת ימי הביניים. לא סתם להחזיק פורטרט שלו נחשב בזמנו כמשהו שמעיד על סטטוס חברתי גבוה. (הטקסט נכתב ונערך על ידי אופיר סופר, והוא מפורסם כאן באישורו ובאדיבותו הרבה).