ניצי לילה (ציור של אדוארד הופר)

ניצי לילה ציור שמן על בד מ1942 של אדוארד הופר המתאר שני גברים ואשה, ישובים בדיינר אמריקאי במנהטן, במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנים הראשונות למלחמה, האמריקאים שמרו על נייטרליות, באופן מובהק, אך לאחר תקיפת היפנים ב1941 בפרל הארבור, הצטרפו האמריקאים למלחמה באופן אקטיבי מה שהשפיע מהותית על החברה האמריקנית בכלל ועל תושבי מנהטן בפרט. אדוארד הופר, ברוב יצירותיו, מנסה להעביר את התחושה של הבדידות האנושית, וביצירה המדוברת, הוא רצה להדגיש אותה ביחס לעמו ולעיר ניו יורק ברוח התקופה. שם הציור "ניצי לילה" מרפרר לביטוי "ינשופי לילה" באנגלית (דומה ל"ציפורי לילה" המוכר לנו בעברית) ובא לתאר את האנשים "הבליינים" אשר ערים כל הלילה ומבלים אל תוך השעות הקטנות, כביכול. כמובן שהציור עצמו בא בסתירה עזה לקונספט הזה והדבר האחרון שנדמה לנו הוא שהדמויות בציור עסוקות בבילוי מהנה. למרות חלון הראווה הענקי המוצג לנו, לדיינר העירוני אותו מתאר הופר אין דלת כניסה/יציאה (למעט הדלת המובילה למטבח) ונראה כאילו הישובים בו כלואים בו, מתוך רצון. למרות שהם ישובים זה לצד זה, או לפחות במרחק סביר אחד מהשני, נראה שכל אחד מהנוכחים עסוק בעולמו שלו ובוהה לנקודה רנדומלית במרחב הקרוב או הרחוק ממנו. נראה כאילו הופר חזה את הבדידות המודרנית יותר שנובעת מהשימוש בטלפון הסלולרי במקומות ציבוריים בימינו, כשכל אחד עסוק בעולמו ואינו משוחח או מתקשר עם האנשים בסביבה. גם הרחובות מסביב לדיינר ריקים מאדם, החנויות ריקות, בהתאם לשעה והחלונות בבניין הסמוך חשוכים. הציור ברובו בנוי מצורות גאומטריות, קרות ומנוכרות, לדיינר עצמו אין שם – והכיתוב היחיד בציור הוא פרסומת לסגריות בחלק העליון של המבנה. הדיינר עצמו מואר בנורות נאון, המצאה חדשה יחסית לתקופה, אלמנט נוסף שמוסיף לקרירות המועברת בהסתכלות על הציור. אשתו של הופר אמרה על הציור, כי בעלה רצה להציג את המלצר של הדיינר כדמות היחידה החופשיה בציור – הוא אינו כלוא בו ונמצא בו למטרות עבודה בלבד, ובכל רגע נתון יכול להוריד את המדים ולחזור לחייו הרגילים, בניגוד לשאר הדמויות אשר אינן יכולות להשתחרר מעול חייהן בקלות כזו. נקודת המגוז של הציור (הנקודה אליה מתכנסים כל האלכסונים בציור), נמצאת בכלל מחוץ למרחב הציור שאותו אנחנו רואים, בכך הופר רומז לנו שאנחנו לא נמצאים בעמדת המתבונן, כפי שמוקבל בהרבה ציורים המציגים מקומות, אלא במקום אחר, מה שמוסיף על התחושה של הניכור שמועברת. הציור השפיע מאוד על התרבות המודרנית בארה"ב ובכלל ורפרנסים רבים שלו ושל הרעיון שאותו הוא מעביר ניתן למצוא בספרות, קולנוע, פיסול ובמוזיקה. (הטקסט נכתב ונערך על ידי אופיר סופר, והוא מפורסם כאן באישורו ובאדיבותו הרבה).