האחים מרטין - רוברט וואלאס, צ'ארלס, אדווין וולטר - היו ארבעה אחים קדרים ויצרני חרס בלונדון, שייצרו כלי חרס ייחודיים, משנות ה-70 של המאה ה-19 ובאופן ספורדי עד שנת 1923. האחים היו ידועים בעיקר בזכות פסלי הציפורים וקנקני הפנים יוצאי הדופן שלהם, קערות, וכלים מעוטרים ביצורי ים. "ציפורי וולי" הייחודיות שלהם, ,פופולריות במיוחד והן מבוקשות מאד בקרב אספנים ברחבי העולם, ומשיגות מחירים יוצאי דופן במכירות פומביות.
מפעל הקרמיקה של האחים מרטין הוקם לראשונה בפולהאם בשנת 1873 על ידי רוברט וואלאס, שהוכשר כפסל, עד 1877, אז הועבר העסק ל-havelock Road במידלסקס ונשאר שם עד לסגירתו לאחר מותו של רוברט וואלאס, האח האחרון שנותר, בשנת: 1923.
האחים מרטין נחשבים לחלוצי המעבר של הקרמיקה האנגלית מהקרמיקה הוויקטוריאנית הדקורטיבית אל עבר תנועת קדרות הסטודיו של המאה ה-20 באנגליה, אם כי בזמנו תוארה 'קרמיקת מרטינוור' (Martinware) כקדרות אמנותית, שכן המושג של קדרות סטודיו (studio pottery) טרם הומצא. לכל אחד מארבעת האחים היו תפקידים שונים בסטודיו שלהם; רוברט וואלאס היה המנהל של המפעל והיה אחראי בעיקר על הפיסול. צ'ארלס ניהל את החנות והגלריה בהיי הולבורן (High Holborn), שלמרבה הצער נסגרה לאחר שריפה בשנת 1903, אדווין היה המעצב הראשי ווולטר 'הזורק' המומחה (בקדרות, גלגל חרס הוא מכונה המשמשת לעיצוב (המכונה זריקה) של חימר לכלי קרמיקה עגולים).
האחים השתמשו בשיטת זיגוג מלח על כלי האבן שלהם כדי לתת לכלי החרס משטח מחוספס, שהושג על ידי זריקת מלח לכבשן במהלך התהליך. לאחר מכן זה התמזג עם החימר ויצר משטח שיכול להיות זכוכיתי מבריק או מט, בהתאם לתנאי השריפה, התהליך העניק לפריטי הקרמיקה מרקם של "קליפת תפוז". הם עבדו בדרך כלל עם פלטת צבעים שמרנית ומאופקת שכללה חומים, ירוקים, אפורים וכחולים, שהפכו לאחד מסימני ההיכר הידועים של כלי חרס מרטינוור. הם בנו כבשן משלהם והשתמשו בטמפרטורה קבועה וגבוהה בעת שריפת הקרמיקה, וחשפו את כלי החרס ללהבה פתוחה. עם זאת, זה סיפק להם בעיות טכניות רבות, שכן הכבשנים הביתיים שלהם נכשלו לעתים קרובות והיצירות שלהם יצאו רוב הזמן לקויות. ורק חלק קטן היה יוצא נכון וללא פגמי יצור.
צנצנות הציפורים של האחים מרטין (ציפורי וולי - Wally bird jars) הן ללא ספק אחד מחפצי ה-Martinware הפופולריים ביותר והנאספים ביותר כיום.
כמה מהידועים ביותר בהם הן ה"גרוטסקות" בהשראה גותית, שעוצבו על ידי רוברט וואלאס. הם כוללים מחממי כפיות קומיים, שחקנים מוזיקליים, קנקני פנים וצנצנות ציפורי וולי האייקוניות, שלרוב נוצרו בהשראת אנשים ואישי ציבור מפורסמים של לונדון הוויקטוריאנית.
מרטינוור תמיד הייתה פופולרית בקרב אספנים, כולל המלכה מרי, שבשנת 1914 הזמינה 60 פריטים מהמפעל שיוצגו בתערוכת פריז.
למרות שכלי החרס של האחים מרטין חזרו להיות פופולריים בשנות ה-70 של המאה ה-20, תערוכה בבלגרביה בשנת 1978 שהציגה את היצירות שלהם, החייתה בצורה רבה את העניין במרכולתם. בשנת 2015, הושג מחיר שיא חדש במכירה פומבית בניו יורק בה נמכר פריט של האחים מרטין במחיר של 196,000 דולר - עבור צנצנת ציפור וולי משנת 1889 בגובה של 36 ס"מ.