מה זה פיט?
פיט (Pith) מתואר לעתים קרובות בטעות, על ידי מי שלא מכירים את החומר, כנייר אורז. אולם המשטח הזה עליו ציירו בסין, אין כל קשר לנייר במבנה ובהתנהגות שלו. זוהי למעשה יריעת קליפה פנימית שנגזרה מצמח הפט, ה-Tetrapanax Papyrifer. המבנה יוצא הדופן של ליבת או לשד הצמח הזה, היוצר 'עלה' או משטח דק כל כך, נותן את הטבע השקוף והמשטח הרך עם המרקם הקטיפתי הפנימי שלו עליו מציירים אמנים סינים בצבעי מים (watercolour) .
הצבעים יושמו בדרכים מגוונות ויצרו אפקטים נפלאים בין שקיפות לאטימות. חלק מהמשיכות הן משיכות קלות - הצבעים נצמדים לקצוות התא ושומרים על איכות התמיכה השקופה.
יישומים עבים יותר של צבע על הפיט, נוטים למלא את התא של הצמח, ויוצרים אפקט דחוס יותר כצבע גוף.
צבעים נוספים, בעיקר אדום ולבן, נצבעו כשהם מורמים מהמשטח ומספקים אפקט תלת מימדי. אלה נוצרו אולי על ידי ערבוב של שלאק (shellac) עם צבעי המים (watercolour). ולאלה יש נטיה גבוהה יותר להיסדק.
למרות שנדמה שפיט דומה לנייר, זוהי למעשה יריעת עץ דקה מאוד הניתנת לשבירה בקלות. המשטח הספוגי והרך ניזוק בקלות. אפילו הלחץ הקל ביותר יכול לשנות את המבנה שלו וליצור כל סוג של סימן ושינוי על פני השטח.
בנוסף, הוא רגיש ביותר ללחות, ולחות גורמת להתרחבות ולהתכווצות הגורמים לנזק חמור. כמו כן הצבעים עצמם רגישים למים, ולכן יש להימנע מכל חשיפה ללחות ישירה.
ציורי פיט סינים סובלים בדרך כלל מחוסרים, קרעים או סדקים בתמיכה שלהם לציור עצמו, הנגרמים על ידי שבריריות טבעית של הפיט במהלך ההזדקנות שלו כחומר גלם, פעמים רבות הסדקים והקרעים נגרמים בגלל המתח שנגרם על ידי שיטת ההרכבה המסורתית בסין, בה השתמשו בטפטוף של דבק ורצועות משי שמיסגרו את הקצוות של הציורים.