שושלת זנד (בפרסית: Dudmane Zandiyan) הייתה שושלת איראנית' שנוסדה על ידי קארים חאן זנד (Karim Khan Zand 1751–1779) ששלטה בתחילה בדרום ובמרכז איראן במאה ה-18. מאוחר יותר היא החלה להתרחב במהירות ולכלול חלקים רבים משאר איראן העכשווית (פרט למחוזות בלוצ'יסטן וח'ורסאן) וכן חלקים מעיראק. אדמות ארמניה, אזרבייג'ן וגאורגיה של היום, נשלטו על ידי חאנות (khanates) שהיו דה יורה חלק מממלכת זנד, אך האזור היה אוטונומי בפועל. האי בחריין הוחזק גם עבור הזנדים על ידי השיח' האוטונומי אל-מזכור מבושייר (Al-Mazkur sheikhdom of Bushire).
שלטונו של שליטה החשוב ביותר של השושלת, קארים חאן, היה בסימן שגשוג ושלום. עם בירתה בשיראז, האמנות והאדריכלות שגשגו תחת שלטונו של קארים חאן, עם כמה נושאים באדריכלות שזכו לתחייה מהאתרים הסמוכים של התקופה האחמנית (550–330 לפני הספירה) והסאסאנית (224–651 לספירה) של איראן הפרה-אסלאמית. אמנות זנד ייחודית אשר הופקה בהוראת שליטי זנד הפכה לבסיס לאומנויות ומלאכות קג'אר מאוחרות יותר. לאחר מותו של קארים חאן, זנד איראן נכנסה לדעיכה עקב מחלוקות פנימיות בין בני שושלת זנד. השליט הסופי שלה, לוטף עלי חאן זנד ( Lotf Ali Khan Zand - 1789–1794) הוצא בסופו של דבר להורג על ידי אגה מוחמד חאן קאג'אר ( Agha Mohammad Khan Qajar - 1789–1797) בשנת 1794