שיגעון הצבעונים (בהולנדית: Tulpenmanie) היה תופעה בתקופת תור הזהב של הולנד בשנים 1636–1637 שבמהלכה חלה גאות מתגברת במסחר בבצלי פרח הצבעוני, שהגיע לראשונה להולנד, ומחירם עלה באופן לא־פרופורציונלי לערכם האמיתי. בשיא שיגעון הצבעונים, בפברואר 1637, הגיע מחירם של פריטים מסוימים ליותר מפי עשרה מההכנסה השנתית של בעל מלאכה מיומן. הבועה הכלכלית גברה עקב מסחר ממניעים ספקולטיביים, ובסוף חורף 1637 היא התפוצצה ומחירי בצלי הצבעונים ירדו בחדות. ירידת המחירים הובילה לגל פשיטות רגל בעקבות אי־יכולת להחזר הלוואות שניטלו לצורך רכישת בצלי צבעונים וחוזים עתידיים עליהם, והובילה למשבר כלכלי. שיגעון הצבעונים נחשב לבועה הספקולטיבית (או הבועה הכלכלית) הראשונה, ולעיתים משתמשים כלכלנים ואנשי שוק ההון במושג "שיגעון הצבעונים" (Tulipmania) בתור דוגמה לבועה כלכלית.