ניילו הוא שמה של תערובת שחורה המורכבת מנחושת, כסף ועופרת והשימוש בה הוא בהטבעה על מתכת חקוקה או צרובה בין היתר על כלים מכסף. מקור הניילו הוא במצרים ומשם התפשטה הטכניקה לאירופה,וניתן לאתרה בתכשיטים מימי הביניים והלאה. בפירנצה נהגו הצורפים לחרוט את המתכת ולמלא את החללים שנוצרו בחומר הדומה לאמאייל אשר נעשה מהתרכובת של כסף, עופרת וגופרית. התוצאה המוגמרת, הנקראת ניילו, הדגישה את העיטור באמצעות הקונטרסט שנוצר.