בתחילת המאה ה-18 לכל נמל אירופאי משמעותי היה משרד בקנטון, סין. בעוד סין היתה מוכרת באירופה במשך מאות בשנים, הרי שבסביבות שנת 1700 החל "שגעון" אירופאי לכל מה שמקורו בסין, כולל המסורת הבריטית של שתיית תה. בסביבות שנת 1730 בכל בית אופנתי באנגליה היה חדר סיני. לצורך זה החל הביקוש לריהוט סיני. הריהוט הסיני אשר היה מיועד ליצוא בתקופה זו נוצר בהשראת הסגנון האירופאי כולל ריהוט צבוע בלכה שחורה, ריהוט מעוטר בשיש ובאם הפנינה, ארגזי מסעות, ארונות, שולחנות ושולחנות כתיבה, כולם מעוטרים במוטיבים צמחיים או בציפורים, סצנות נוף ועוד. בסופו של דבר אסרה שושלת הקיסרים השולטת את יצוא הריהוט מסין מה שהביא ליצור אירופאי של ריהוט בסגנון סיני.