Chinese Export Silver.
הדינמיקה של המפגש בין מזרח למערב בתקופה שנקראת "China Trade" הביאה ליצוא כלי כסף מסין למערב אותו מכנים "Chinese Export Silver".
המושג "כלי כסף סיניים ליצוא" מתייחס לכלי כסף אשר יוצאו מסין למערב במשך מעט יותר ממאה שנה – מסוף המאה ה-18 ועד סוף המאה ה-19. כלי הכסף היו מיועדים ליצוא למשפחות האצולה האירופאיות. ידוע שקתרינה הגדולה היתה אספנית של כלי כסף סיניים וכך גם משפחות אצולה ומלוכה אחרות במערב. חברת טיפאני מניו יורק גילתה את יצרני כלי הכסף בשנחאי בסוף המאה ה-19 והחלה להזמין כלי כסף עבור החנות בניו יורק.
התקופה שבה יוצרו בסין כלי כסף ליצוא מתחלקת לשניים: ממחצית המאה ה-18 ועד מחצית המאה ה-19 – תקופה בה פעלו בתי מלאכה קטנים בעיקר בשנחאי ואלה יצרו בעיקר רפליקות מדויקות של כלי כסף אנגליים. בתקופה המאוחרת יותר – ממחצית המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 החלו לשלב מוטיבים סיניים בעיטורים ובעיצוב כמו פרחים, דרקונים ועוד.
כסף גולמי היה מצוי בשפע בסין ויצרו ממנו חפצים דקורטיביים כמו קופסאות או קערות החל מהמאה ה-7. בימי השושלות הקיסריות, החל משושלת טאנג, יצרו כלים בריקוע או ביציקה מעוטרים במוטיבים פרחוניים וצמחיים שהיו מאד מקובלים בימי שושלת יואן. בימי שושלת מינג תפסו הציור, עבודות הלכה, הג'ייד והפורצלן את מקום כלי הכסף עד אשר במאה ה-18 החל יצוא כלי הכסף מסין למערב, בין אם תכשיטים או כלי כסף, קנקני תה, מגשים, אגרטלים ועוד.
הסינים היו מטביעים סימני כסף על הפריטים שהיו דומים מאד לאלה שהשתמשו בהם באנגליה – דומים עד כדי יצירת בלבול בין כלי כסף אנגליים לבין אלה שנוצרו בסין.בכל זאת ישנו הבדל גדול – בעוד סימני הכסף האנגליים לא תמיד מלמדים על האמן שיצר אותם אלא לעיתים את בית המסחר שמכר אותם הרי שבסין הסימן המוטבע היה תמיד מייצג את אמן הצורפות שיצר את החפץ, ובצידו סימול הרכב הכסף. בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 עדיין לא הטביעו סימנים על כלי כסף שיוצרו בקנטון - לא את שם האמן ורק סימנים "פיקטיביים". ודווקא בתקופה זו ייצרו כלים ברמה גבוהה מאד שבהחלט הייתה שווה ברמה לאלה שיוצרו באנגליה וזאת למרות שכנראה הצורף מעולם לא יצא מתחום המושב שלו בעיר העתיקה של קנטון. קנטון לא הייתה המרכז היחיד של אומני ייצור הכסף אותו ייצרו גם בשנחאי, טיאנג'ין ובייג'ינג, מקום מושבו של הקיסר. כלי הכסף שיוצרו בביג'ינג היו שונים מאלה שנוצרו בערים אחרות ולעיתים שולבו בהם עיטורי אמאייל.
כלי הכסף היו כל כך מגוונים שיש הסבורים שתעשיית כלי הכסף הסיניים היא המגוונת ביותר הקיימת – כל צורף השקיע את כל כולו במלאכת יצור ועיצוב כלי הכסף.