פייר-לואי דגוטי (Pierre-Louis Dagoty – 1771-1840)
צייר פורצלן, ייסד עם 2 אחיו את בית המלאכה הידוע, מאופיין ע"י אלגנטיות וצבעוניות. הבית מהווה את עידן הזהב של תחילת המאה ה-19, וקיבל את חסותה של המלוכה (ע"י מרי-אנטואנט) ושל האימפריה (ע"י ז'וזפין).
פייר-לואי נולד בפריס במשפחה של אמנים (ציירים ופסלים): אביו ז'אן-בטיסט היה צייר של מרי-אנטואנט, אחיו ארנו היה תחריטאי (מבין התחריטים הצבעוניים הראשונים) מצליח מאוד בסוף המאה ה-18.
פתח ב-1798, עם אחיו איזידור ואטיאן, בית מלאכה קטן של כלי פורצלן, עליהם צייר, שזכה להצלחה ומוניטין. ב-1804 קיבל העסק שם מלכותי: "בית המלאכה של הוד מלכותה הקיסרית, פ.-ל. דגוטי".
בעשור השני של המאה ה-19 התאחד עם בית המלאכה של פרסואה-מוריס הונורה בפריס, וב-1820 מכר פייר-לואי את הבית המלאכה, אשר הפך ל-"בית מלאכת הסייני" (Manufacture la Seynie) ועבר לעיר לימוז' בסביבות 1900.
מאפיינים של בית המלאכה: שימוש בשכבה עבר של זהב בתוך החפצים (בעיקר בספלים), ועיטורים חיצוניים עשירים ומגוננים, המזוהים והמוכרים. הרבה בתי מלוכה עיטרו את שולחנם בפורצלנים אלו, כגון ברוסיה, סבואה (Savoie) ובשולחנו של נשיא ארה"ב מונרו ("הסרביס הנשיאותי", אשר נרכש ב-1817 – ועדיין ניתן לראותו כיום בבית הלבן). האחים דגוטי פתחו בפריס חנות, כדי לאפשר לאנשי המעמד הגבוהה לקנות פריטי פורצלנים ומתנות לאירועים מיוחדים, כפי שהיה נהוג.
בית המלאכה גם ידוע בקטלוג המלא שהוצא לאור (מצויר וצבוע ביד), של כל המלאי בשלמותו (עותק שמור כיום במוזיאון ה-Arts Decoratifs בפריס).
המוניטין שלו גם המשיך לאורך שנים רבות וזאת למרות חילופי המשטר, וקיבל את חסות כל השליטים מהמלוכה לאימפריה וגם בתקופת הרסטורציה (נפילת נפוליון).
ניתן לראות פריטי פורצלן דגוטי (כדים וסרביסים) במוזיאון סברה, וגם ציורים וויטראז'ים שהאחים ביצעו בתחילת דרכם.