Shibayama
שיבאיאמה מתייחסת לטכניקת אמנות יפנית, שהייתה פופולרית בסוף המאה ה-18, מתקופת אדו ועד מייג'י,
שיבאיאמה היא טכניקה הנקראת כך על שם האמן שיבאיאמה דושו אשר החל להשתמש בטכניקה זו במאה ה-18 (השם מגיע מהיוצר, אונוקי סנזו, שמוצאו מהאזור שהוא כיום מחוז צ'יבה; מאוחר יותר הוא אימץ את "שיבאיאמה" כשם משפחתו).
בשם זה הוצגו חפצי נוי בתערוכות במערב בסוף המאה ה-19, ואכן השתמשו בטכניקה אך ורק ביצור חפצים אשר היו מיועדים ליצוא למערב. האמנים אשר השתמשו בטכניקה שיבצו פיסות מיקרוסקופיות של אבנים חצי יקרות, קורלים, אם הפנינה, ג'ייד, מתכת, שנהב, צדף, שריון צב ועוד על חפצים מצופים בלכה או על עץ ועל חפצי שנהב ויוצרים אפקט תלת מימדי של עיטור. בטכניקה זו יצרו אגרטלים, קופסאות, חרבות ועוד. השיבוץ יצר דימויים צמחיים, חיות וכל העולה בדמיונו של האמן וכן כל מה שהאמן סבר שיהיה אטרקטיבי בשוק המערבי.