הפאנים (במיתולוגיה הרומית) כמו הסאטירים במיתולוגיה היוונית, היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש. נהוג לתארן כבעלי פרסות עז ורגליים שעירות וכן בעלי זוג קרניים הבולטות מקודקודם וזקן תיש. הם חבריי לוויה של דיוניסוס, אל היין. לעיתים הם מתוארים כיצורי יער המתהוללים בקרחות היער עם נימפות ובאככות ולעיתים מתוארים כשוכני השממה. לעיתים מתורגם שמם בעברית לשעירים והמיתולוגיה הרומית מכנה יצורים דומים בשם פָאוּנִים. לסאטירים היה תיאבון מיני גדול וכן כוח פיזי גדול, לכן הרבו לאנוס נימפות ובנות תמותה.
(מיתולוגיה יוונית) סאטיר (מיתולוגיה רומית) = פאונוס Faunus (לטינית) פאן Pan
- אל היערות, השדות ועדרי הצאן והבקר במיתולוגיה היוונית.
- פרוש המילה "Pan" הינו "All".
- בתקופת הרנסאנס היה אלגורי לתשוקה מינית, תאווה וזימה.
- הוא המציא את "חליל פאן" העשוי קני סוף באורכים שונים, המחוברים זה לזה בטור עפ"י אורכם (מהארוך לקצר). באמצעות נגינתו בחליל זה, הוא הקסים את הנימפות (ראו ערך).
- לפאן יש פלג גוף תחתון כשל עז/תיש, פנים דמויי עז מחודדות עם קרניים.
- בשל היותו אל רועי הצאן והעדרים, מתואר לפעמים כשהוא מחזיק מקל רועים.