"Piano Babies " – "בובות הפסנתר" נוצרו כדי לעטר ולקשט פסנתרים. בובות או פיגורינות אלה היו פופולאריות ביותר בשנות השמונים של המאה ה-19 ועד שנות התשעים של אותה מאה ואף בתחילת המאה ה-20.
הפופולאריות שלהם בסוף המאה ה-19 כדקורציה לפסנתרים מעלה את השאלה מאין הרעיון לקשט פסנתרים בבובות שמנמנות? מכל מקום, בובות אלה, בין אם לבושות ובין אם ללא בגדים נוצרו מ"ביסק" (bisque) או "biscuit porcelain" שהוא פורצלן ללא גלזורה במראה מאט. בובות אלה הוצגו על הפסנתר ובדרך כלל הונחו על גבי הבד הדקורטיבי אשר כיסה את הפסנתר. גודלן של הבובות היה בין כ-10 ס"מ ל- כ- 25 ס"מ.
מקור הבובות היה בעיקר בגרמניה שם יוצרו על ידי Gebruder Heubach ו-Carl Schneider. באופן מסורתי הבובות נוצרו בתנוחות של זחילה או ישיבה וכן בשכיבה על הגב. החברות שיצרו "בובות פסנתר" יצרו גם בובות משחק גדולות עם לבוש ושיער ובדרך כלל עיני זכוכית. בעוד אספנים מתייחסים ל"בובות פסנתר" כאל בובות הרי שהן היו למעשה חפץ דקורטיבי וממש לא בובות משחק.
כאשר אספנים מתייחסים ל- Huebach הם מתכוונים לבובות ממפעל "האחים הויבאך". שני האחים החלו בשנת 1843 לייצר כלי בית מקרמיקה בעיר ליכטן, גרמניה, והקימו חנות בה נמכרו כלים אלה ובנוסף – פיגורינות ובובות. החברה התקיימה עד שנות העשרים של המאה העשרים. בתחילת המאה העשרים החלו לייצר בובות קטנות מפורצלן "ביסק" ללא זיגוג. בובות אלה היו מיועדות בתחילה לבתי בובות. בובות אלה עוצבו בידי אמנים אשר הוכשרו כפסלים בבית ספר מיוחד אשר הוקם בעיר ליכטן. כמעט תמיד היו לבובות הפסנתר הבעות פנים מתוקות ולאו דווקא הבעות פנים רציניות או ריאליסטיות כמו לבובות הגדולות שיוצרו במפעל זה.
אחד מסימני המסחר של האחים הויבאך היא שמש עם האות H מעל האות G. אותיות אלה נחקקו בתחתית בובות הפורצלן. לעיתים הוחתמו הבובות בחותמת-דיו.