אריג - Toile de Jouy
השם Toile de Jouy מתייחס לאריג כותנה המיועד בעיקר לוילונות או לריפוד עליו מודפסים דימויים חוזרים של סצינות מורכבות למדי מחיי היום יום כמו למשל נופים פסטורליים וזוג העורך פיקניק ליד אגם, או סידורי פרחים וכן נופים כפריים ועוד. ניתן למצוא גם טפטים עם אותם הדפסים. ברוב המקרים ההדפסים הם מונוכרומטיים – דהיינו בצבע אחד – אדום או בצבע "חציל" על רק לבן או בייז' בהיר אולם ניתן למצוא גם הדפסים בצבע ורוד, תכלת או כחול, ירוק בהיר או כהה, אפור ובייז'. לפעמים האריג צבוע בעוד ההדפס הוא בהיר.
כאשר החלו לייבא אריגי כותנה מהודו לצרפת במאה ה-16 וה-17, האריג הבהיר, הקליל, אותו ניתן לכבס בקלות, זכה להצלחה גדולה מאד. השתמשו בכותנה לביגוד ולציפוי קירות, לוילונות ולכיסויי מיטה. הממשלה הצרפתית חששה מתחרות ומפגיעה ביצרנים הצרפתים של משי וצמר ובשנת 1686 הטילה איסור על יבוא כותנה. אולם – למרות האיום בעונש מאסר – המשיכו להשתמש באריג עד אשר בשנת 1759, משהוחלט שאי אפשר לכפות את החרם, הממשלה הסירה אותו ומפעלים צרפתיים החלו ביצור אריגי כותנה מודפסים.
באופן מקורי יצרו אריגים דומים באירלנד במחצית המאה ה-18 והם הפכו במהרה להיות מאד מבוקשים הן באנגליה והן בצרפת, שם נוצר לראשונה סוג זה של אריג בסדנתו של כריסטוף פיליפ אוברקאמפף (Christophe Philippe Oberkampf) בשנת 1760. אוברקאמפף, יליד גרמניה, הגיע לפריז בגיל 20, בשנת 1758, כבן ונכד למשפחה אשר עסקה בצביעת אריגים, החל מיד בעיסוק דומה בפריז.
שמו של האריג ניתן לו בשל המקום בו ייצרו אותו בצרפת –Jouy-en-Josas , דרום-מערב לפריז. המקום נבחר בשל קרבתו לנהר ולמימיו הצלולים, אשר היו דרושים לתהליך היצור. בתחילת המאה ה-19 המפעל העסיק כבר יותר מ- 1300 עובדים. המפעל הפך במהרה לאחד היצרנים החשובים של אריג זה במאה ה-18 והשאיר את רישומו בתחום האמנות הדקורטיבית. שם האריג הפך למעשה למותג וייצרו אותו גם יצרנים אחרים בנוסף לאוברקאמפף.
בתחילה היו משתמשים, לצורך ההדפסה בלוחות עץ חרוטים, עם צבע, אותם היו מניחים על גבי האריג. עשר שנים מאוחר יותר, ב- 1770, החליפו את לוחות העץ בלוחות נחושת גמישים אשר אפשר היה להניחם על גלילים ובכך להגביר את היצור. אוברקאמפף העסיק את האמנים הטובים ביותר אשר ציירו לא רק סצינות כאמור מחיי היום יום אלא אפילו אירועים תקופתיים כמו הטיסה הראשונה בכדור פורח או תיאורי נוף ממצרים אשר ריתקה באותה תקופה את הצרפתים.
יותר מ-30,000 דגמים שונים נוצרו במפעלו של אוברקאמפף בחלקם על ידי אמנים מן השורה הראשונה כמו Fragonard או Boucher.
למרות שלאורך כל השנים המשיכו בייצור אריג זה עם הדפסים שונים הוא זכה לפופולאריות מחודשת בסביבות שנת 2000. בעוד בעבר שימש האריג כאמור לוילונות או ריפוד בדרך כלל, הרי שבסביבות שנת 2000 החלו להשתמש באריגים עם הדפסים דומים גם לביגוד.