המושג עבודה בידרית מתייחס לשלל פריטים שנוצרו רק בהודו (השם הוא על שם העיר בידאר). בטכניקה זו היו יוצרים חפצים העשויים מיציקה של סגסוגת של אבץ (באחוז גבוה), עופרת, נחושת ובדיל (גוף הפריט), לאחר מכן היו משחירים את גוף הפריט בתערובת של נחושת, גופרית, אלומניום כלורי, חנקת האשלגן, נתרן ואפילו בוץ, ובשלב הסופי (שלב העיטור בשיבוץ) היו משובצים הכלים בפיסות או חוטי פליז או כסף ולפעמים גם בפליז בעל כמות אבץ גבוהה שהיה נראה כמו זהב, ויוצרים מראה מרהיב של עבודת שיבוץ מבריקה בגווני אפור בוהק וזהב על רקע כהה ועמום. הטכניקה פרחה בשני מרכזים עיקריים: בידאר (Bidar) ולוקנאו (Lucknow) בהודו.