WMF
– חברה גרמנית ליצור כלי אוכל וכלי שולחן
החברה נוסדה בשנת 1853. כאשר הוקמה החברה היא הייתה למעשה בית מלאכה לעיבוד מתכות שעסק בבניית פסי הרכבת בסביבה. לאחר מיזוגים ורכישות של חברות אחרות הפכה החברה בשנת 1900 להיות היצרן והספק הגדול ביותר בעולם של כל בית ממתכת ובעיקר בסגנון היוגנדסטיל או אר-נובו כאשר הסטודיו פעל בהנהלתו של הפסל והמעצב אלברט מאייר, בין השנים 1884 ל- 1914.הסמל המסחרי של החברה היה בת-יענה.
החברה ייצרה כעשרת אלפים פריטים שונים החל מכפיות ועד סנטרפיסס גדולים והמתכת הייתה בעיקר פיוטר מצופה כסף ובשילוב זכוכית. המוטיבים של העיטורים בתקופתו של אלברט מאייר היו בעיקר של עלמות חן ונימפות בעלות שיער גולש בתנוחות חינניות. פריטים רבים היו מעוטרים במוטיבים מן הטבע – פרחים ועלים אשר בחלקם השתלבו בדמויות הנשים בדומה לסגנונו של האמן הצ'כי הנודע אלפונס מוחה. בנוסף היו
פריטים מעוטרים במוטיבים גאומטריים או מופשטים כמו אגרטלים או כדים בעלי ידיות מעוצבות בסגנון האר-נובו.
ב-1880, שנה בה יצרה החברה כבר קרוב לאלף מוצרים שונים, התמזגה החברה עם יצרן גרמני אחר ומאז נקראה WMF- ראשי התיבות של Wurttembergische Metallwarenfabrik. כמו כן רכשה החברה מפעל נוסף בפולין אשר הפך ב- 1900 לחברה-בת.
בתקופה זו העסיקה החברה 3500 עובדים ובשנת 1910 גדל מספרם ל-4000. ב-1890 נרכשה חברה נוספת אשר התמחתה בציפוי מתכת (electroplating) וכן ב- electroforming שיטת ציפוי הכסף בה השתמשה החברה הייתה ייחודית ובעיקר לכלי אוכל מצופים כסף אשר צופו בשכבה עבה במיוחד כדי להגן עליהם בשימוש יומיומי. בתהליך זה לציפוי כסף משתמשים למעשה עד היום והיא בלעדית ל WMF.
חברה נוספת, אוסטרית, נרכשה ב- 1900 ובעקבותיה נרכשו חברות נוספות. בשנים אלה שיווקה החברה את מוצריה ברחבי אירופה והקטלוגים הודפסו בשתים עשרה שפות שונות. ב-1905 נרכשה החברה ORIVIT אשר ייצרה מוצרים מתרכובת מיוחדת. בנוסף פותחה טכניקה של ציפוי מתכת אשר אפשרה להוסיף עיטורים אשר שיוו לפריטים מראה של מלאכת-יד למרות שהייצור היה מתועש.
במהלך שנות העשרים של המאה העשרים החברה יצרה רפרודוקציות של יצירות ברונזה גדולות ממדים מאיטליה עבור לקוחות אמריקאים ואף מכרה לחברה אמריקאית רפרודוקציה מצופה זהב של "שערי גן העדן" של הפסל האיטלקי גיברטי. יצירה זו נחשבה לפורצת דרך עבור החברה אשר קיבלה זיכיון בלעדי לייצר העתק של השערים.
בתום מלחמת העולם השנייה החברה איבדה את נכסיה מחוץ לגרמניה וכן את חברות הבת ונקודות המכר. בשנים שלאחר 1945 נעשו מאמצים לשחזר את תהליכי היצור ואת המשאבים שעמדו לרשות החברה. חנויות הוקמו מחדש ובמהרה החלו להפתח סניפים וסוכנויות בארצות הברית, הולנד, קנדה, שוויץ, אוסטריה, איטליה ועוד. בשנת 1950 שוב הועסקו על ידי החברה 3000 עובדים והיצוא התמקד בכלי אוכל וכלי שולחן מצופים כסף. בשנה זו החלה החברה ליצר יותר ויותר פריטים מפלדת אל-חלד ובעיקר פריטים בעיצוב קלאסי שבחלקם מיוצרים עד היום.
לאחר מלחמת העולם השניה יצרה החברה כלי מתכת אל-חלד תחת השם FRASER על שם המפיץ האמריקאי של כלים אלה. עם הזמן הפכה חברת FRASER לחברה-בת של WMF.בשנת 1955 WMF החלה לייצר ציוד מטבחים עבור מסעדות, בתי מלון ומוסדות.
החברה נרכשה ב-2012 על ידי קולברג קראביס רוברטס.
כלי השולחן המצופים כסף אשר יוצרו על ידי WMF בין השנים 1900 ל-1910 מאד מבוקשים על ידי אספנים. כלי שולחן וכלי בית אלה מייצגים באופן מובהק את סגנון האר-נובו. ישנם סימנים וחותמות רבים המוטבעים על פריטים מקוריים של WMF– בחלקם משלבים שם של אחת מחברות הבנות של המפעל אך תמיד בצירוף לשלוש האותיות המרכיבות את השם WMF.