אספנות של קופות חסכון מכאניות מברזל יצוק

קופות חסכון מכאניות עתיקות הופכות את החיסכון לשעשוע. בעת הכנסת המטבע ולאחר לחיצה על ידית, המטבע נורית מתוך תותח, נכנסת ללוע חיה ונבלעת, או נופלת לכף יד של אדם המכניס אותה לכיסו. קופות אחרות גורמות לבני אדם או בעלי חיים, לבעוט, לקפוץ, לרקוד ועוד ועוד. בניגוד לקופת חסכון רגילה הרי שקופה מכאנית היא למעשה מעין משחק. ישנן גם קופות "חצי מכאניות"

הכוללות צלצולים או הוצאת כל המטבעות ברגע שהן הגיעו לסכום מסוים. אלה ידועות גם כ"קופות רושמות". 

את הקופות המכאניות החלו לייצר בסוף המאה ה-19 כאשר המעמד הבינוני צבר כסף בעת המהפכה התעשייתית. הרעיון לחסוך את הכסף הפך לבעל משמעות גדלה והולכת בעיקר כדי ללמד ילדים את חשיבותו של החיסכון. בהבעת,  התפתחה הטכנולוגיה המכאנית כולל מכשירים הפועלים באמצעות קפיצים או במתיחת קפיץ. בתקופה זו חל גם שינוי בתפישת יצור צעצועים. בעוד בעבר יוצרו צעצועים מעץ או מבד הרי שיותר ויותר החלו ליצר צעצועים מברזל יצוק ביצור תעשייתי. צעצועים אלה נתנו ליצרנים ולמעצבים הזדמנות לבטא את רשמיהם מחיי היום יום ומן החברה. הראשון אשר רשם פטנט בארצות הברית בשנת

1869 היה James Serrill.  הקופה שייצר הייתה עשויה עץ והמטבע הוכנס לתוך מגירה. כאשר המגירה נסגרה המטבע הוטלה למיכל פנימי. באותה שנה נרשם פטנט על קופה

מברזל יצוק על ידי Hall's Excelsior. בקופה זו המטבע הונחה על שולחנו של קופאי שניצב בראש הקופה ומשקל המטבע גרם לדמות הקופאי להטילה לתוך בנין הבנק. התקופה שבין 1869 ו-1930 ידועה

כתור הזהב של קופות מכאניות מברזל יצוק. בארצות הברית רובן יוצרו על ידי שלוש חברות: J. & E. Stevens Co., Shepard Hardware Co., ו- Kyser & Rex Co.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

באירופה יוצרו קופות אלה על ידי יצרני צעצועי פח, אשר יצרו גם צעצועי מכוניות ורכבות. אחד המאפיינים המטרידים בקופות אלה הוא שלעיתים קרובות הן הורכבו מדימויים גזעניים. דמויות של אפרו-אמריקאים, סינים ואחרים הושמו ללעג. קופה מכאנית פופולארית הציגה דמות של אדם שחור בעל מאפיינים מוגזמים – כאשר הרים את ידו להכניס את המטבע לפיו עיניו התגלגלו לאחור ולשונו

נכנסה לגרונו. לקופות אלה מתחילת המאה ה-20 היו הרבה וריאציות וכינויים כמו למשל בנק אפריקני, ג'ו הקטן, הדוד טום ועוד כינויים מלאי בוז. בעת שהתרחבה פעילותה של

התנועה לזכויות האזרח בשנות הששים והשבעים של המאה העשרים, סר חנן של קריקטורות אלה בקרב אספנים אך היום הן שוב מבוקשות אולי בשל העובדה שהדימויים הגזעניים

גורמים לזעזוע לעיניים מודרניות. ישנם יצרנים בעיקר במזרח אסיה המייצרים חיקויים של קופות כאלה והן נמכרות בדולרים ספורים. מעבר להצגת סטראוטיפים גזעניים ואמונות תפילות הקופות גם העבירו מסרים בעלי אופי פוליטי סאטירי בעיקר בכל הנוגע לעסקים ולשחיתויות. דוגמא לכך היא קופה מ-1873 הנקראת Tammany Bank על שם האולם הו שכנו המשרדים המרכזיים של המפלגה הדמוקרטית במחוז ניו יורק. קופה זו מציגה "איש שמן קטן" המפקיד מטבע בכיסו ודמות זו מייצגת את הפוליטיקאי המושחת ויליאם "בוס" טוויד אשר הביא את עירית ניו יורק לסף פשיטת רגל בשנות הששים של המאה ה-19.

קופה אשר עוצבה בשנת 1886 בהשראת ספרו של ג'ון היי מ-1883 בשם "Bread-Winners"  - בספר מתוארים הקונפליקטים בין המונופולים לבין כוח העבודה, היא דוגמא מרתקת לקופה בעלת משמעות

חברתית ופוליטית. צד אחד של הקופה מייצג את המונופול עם דמות "הנבל" אוחזת במקל; לימינו שק כסף מתוכו יוצא פוליטיקאי מושחת. בצד השני נראה פועל אוחז

בפטיש מעל כיכר לחם ה"קולטת" את המטבעות לתוכה. כדי להפעיל את הקופה היה צורך לשים את המטבע במקלו של הנבל, להרים את הידית, הפועל היכה במקל אשר הרים את לחמו של הפועל ואת הנבל באויר. קופה זו ייצגה את העובד המכה את המונופול, ומשלח את הכסף המושחת לחלוקה מחדש בין העובדים. לקופות אחרות הייתה פחות משמעות

פוליטית. הסיפור הידוע על הנשיא תאודור רוזוולט אשר הציל גור של דב במהלך מסע ציד בשנת 1907 והביא לעיצוב דמות ה"טדי בר". בקופת ה"טדי" והדוב, הנשיא יורה מטבע לתוך עץ ממנו צץ דובון מופתע.

 

 

 

 

 

 

 

 

קופות אחרות היו מיועדות פשוט לייצג את תום הילדות כמו קופת הכלב המדבר או קופת הילדה הקופצת בחבל; או דוגמא אחרת של ליצן הקולט מטבע, רוקד ועומד על ראשו. דוגמאות נוספות של קופות פופולאריות היו של צופים המניפים דגל, רופא שיניים עוקר שן, צפרדע מנתרת מתוך ביצה ועוד אין ספור דוגמאות. אספני קופות מכאניות מברזל יצוק חייבים להיות מודעים להעתקים ולחיקויים. כיום קשה להבחין בין העתקים  למקור מן התקופה הויקטוריאנית. בשנת ה-50 של המאה העשרים חברה בשם Book of Knowledge ייצרה 20 רפליקות לגיטימיות של קופות והן הוחתמו כראוי כדי לא להטעות אספנים. אלה בפני עצמן הפכו לפריט אספנות. כדי לזהות קופות אשר נוצרו אחרי 1930, המומחים מתייחסים בעיקר לגימור שכן לפני 1930 היו לקופות פני שטח חלקים והצביעה הייתה מרובת פרטים. בנוסף יש להשוות בין הגדלים שכן

 רפרודוקציות הן בדרך כלל קצת קטנות יותר מן המקור. הקופות המקוריות דורשות בדרך כלל תיקונים מסויימים כדי לפעול שוב, כמו קפיצים אשר העלו קורוזיה או נשברו במשך השנים. חלקים עדינים נטו להשבר ויש צורך לתקנם. בקופות מוקדמות ניתן להבחין בסדקים בברזל, קילופי צבע וכדומה.