ביסק הוא פורצלן לא מזוגג. שימוש נפוץ בביסק הוא ביצור בובות במאה ה-19. המושג הקרוב biscuit – מתייחס לפורצלן אשר עבר שריפה אך עדיין לא זוגג. האופי המחורר של הביסקויט גורם לו לספוג מים בעוד חרסינה מזוגגת אטומה למים . שריפת הביסקויט היא בטמפרטורה של 1000 מעלות ויוצרת שינויים כימיים ופיזיים בחומר והתוצאה היא פריט קשה ועמיד יותר אם כי מחורר והזיגוג נעשה קל יותר.
שמו הנוסף של הפורצלן הלבן הלא מזוגג הוא 'פאריאן'
שיש פאריאן הוא שיש לבן ללא רבב, שקוף למחצה, אשר נחצב בתקופה הקלאסית באי היווני פארוס בים האגאי. שיש זה היה המועדף ביותר על ידי היוונים לפיסול. בין היצירות המופלאות של פיסול יווני קדום מופיעות אלה העשויות משיש פאריאן כמו ונוס של מדיצ'י ו"ניקה מסמותרקיה"- האלה ניקה המכונפת הנמצאת במוזיאון הלובר.
המחצבות המקוריות בהן נחצב השיש החל מהמאה השישית לפני הספירה עדיין מצויות באי פארוס.
במחצית המאה ה-19 הומצא חיקוי לשיש פאריאן על ידי יצרני הפורצלן. מכיון שהחיקוי התבסס על חומר נוזלי אותו יצקו לתבניות התאפשר יצור רב של פיגורות ופרוטומות. לעיתים השתמשו בו גם ליצור אגרטלים וכלי אחרים. מפעלי "קופלנד", "מינטון" ו"וודג'ווד" יצרו אף הם יצירות פורצלן לא מזוגג שחיקה במראו את השיש הלבן המפורסם ויצרנים רבים יצרו אינספור דגמים ויצירות באיכות גבוהה ולמעשה הוא מיוצר עד היום.