אספנות של כלים עתיקים עשויים פליז


 
 
 
 
 
 
אספנות של כלי פליז
 
בחירת עתיקות העשויות פליז  היא משימה לא פשוטה. הבנת המקור והמינוחים השונים הקשורים לסוגי עתיקות מפליז יכולה לעזור בבחירת החפץ הנכון. בצד המחקר אודות יצרן מסוים והכרת נדירותו של החפץ יש גם לדעת מה מצוי בשוק העתיקות וכיצד לבחור את החפץ הנכון וכמובן במחיר הנכון.
 
 
מהו חפץ עתיק עשוי פליז?
 
באופן כללי חפץ נחשב כעתיק אם הוא לפחות בן מאה שנים. לעומת זו פריט המוגדר כ"וינטג'" הוא פריט אשר לא סר חינו והוא בן 20 עד 99 שנים. פריטי אספנות הם אלה אשר אותם צוברים כתחביב בין אם
לתצוגה או למטרות השקעה. פריטים העשויים פליז נחשבים, כאמור, כ"עתיקות" אם הם בני מאה שנים לפחות. ברור שיש להבחין בין פריט עשוי פליז עתיק ממש לבין אלה אשר מקנים להם מראה "עתיק" באמצעות תערובת של מתכות. פריטים אלה עשויים בדרך כלל מתערובת זולה יותר של מתכות המצופות בשכבה דקה של פליז עם נוזל השחרה היוצר אשליה של פטינה. הפליז אינו זהה לנחושת או ברונזה. נחושת היא מתכת בעוד הפליז הוא סגסוגת של מתכות העשויה משני שלישים נחושת ושליש אחד אבץ למרות שיחס זה עשוי להשתנות. ברונזה היא תערובת של נחושת ובדיל בעוד פליז-אלומיניום הוא תערובת
של אלומיניום ונחושת. הפליז יכול לבוא בצבעים שונים: אדום, צהוב, זהב או אפילו כסף. כמות גדולה יותר של אבץ מעניקה לפליז צבע צהוב רך, בעוד תוספת של 1% מנגן יוצרת גון חום כאשר הכלי מתיישן. פליז המכיל ניקל מתקבל בצבע כסף. מאז תקופות קדומות ביותר השתמשו בפליז ליצור כלים ואביזרי נוי. עם התקדמות תהליכי יצור המתכת הפכו כלי הפליז לכלים פונקציונליים יותר ונאים יותר ככלי נוי. ברזים, אביזרי תאורה כמו שנדליירים, אביזרים לאח, פמוטים ועוד, נעשו בדרך כלל מפליז. בפליז השתמשו גם ליצור פיגורינות, צלחות, תכשיטים, שעוני כיס, שעוני קיר, מציתים, אבזמים ואפילו רובים. עד ימינו אלה משתמשים בפליז ליצור כלי מוזיקה. רוב העתיקות המצויות היום הן מהמאות ה-16 עד המאה ה-19.
 
 
פריטים עתיקים מפליז פופולאריים מאד בקרב אספנים. לדוגמא שנדליירים: שנדליירים הם למעשה מנורות תליה מן התקרה בעלות שתי זרועות או יותר. העיצוב נע בין עיצוב פשוט וללא עיטורים ועד לעיצובים מורכבים ביותר. בדרך כלל מוסיפים פריזמות מזכוכית או מקריסטל כדי להגביר את התאורה. מכיון שהפליז קל לתחזוקה והוא עמיד מאד הרי שמנורות תקרה עתיקות מפליז הן מאד מבוקשות ומקנות לחדר בו הן תלויות מראה אלגנטי ביותר. בטרם הומצא החשמל הפמוטים היו חלק מרכזי בחיי היום יום. פמוטי פליז עתיקים ניתן למצוא באין ספור צורות ועיצובים. במשך עשרות בשנים זוג פמוטי פליז היו מתנה מקובלת מאד לחתונה.
 
באשר לפיגורינות ופסלים מפליז הרי שהם יוצרו ברחבי העולם. כמו כן ניתן למצוא קערות, קופסאות, מגשים ואגרטלים אולם אלה מבוקשים פחות מהקודמים שהוזכרו אולם גם הם פופולאריים בקרב אספנים.
סיכות דש עתיקות מפליז, צמידים, עגילים וחפתים מעוצבים, הם פריטי פליז נוספים המבוקשים על ידי אספנים.
 
במהלך הדורות ימאים היו מצטיידים באביזרי ניווט עשויים פליז כמו טלסקופים וכן מנורות, מצפנים וכדומה וכיום מכשירים אלה מרתקים כמובן את המתענינים בימאות מוקדמת ולעיתים תכופות מגיעים מאניות אשר יצאו מכלל שימוש.
 
אביזרים לאח – כמו גם פמוטים – היו מצויים בכל בית. מסכים לאח, את לאיסוף הגחלים והפחם וסטים אחרים הדרושים להפעלת ותחזוקת האח כולם היו עשויים פליז.
 
אמנם נדיר למצוא שעוני כיס עשויים פליז אולם ניתן למצוא בהחלט שעוני מדף, שעוני ספינות ושעונים לשולחן העבודה העשויים פליז. 
 
כאמור מפליז היו מייצרים מציתים, אבזמים ועוד הרי שאלה המתעניינים בהיסטוריה ובהתפתחות הטכנולוגיה עשויים למצוא עניין רב במיקרוסקופים כמו גם במיכשור רפואי. אביזרי אמבטיה ובעיקר ברזים וכלים
לסבון אף הם אטרקטיביים לאספנים כמו גם פעמונים ומאזניים.
 
במחצית המאה ה-18 נרשם באנגליה פטנט על שיטה מיוחדת לזיקוק אבץ ובעקבות כך אנגליה, ובעיקר העיר בירמינגהם, הפכו למרכז יצור הפליז באירופה. אך גם בארצות אירופה אחרות והן בסין, יפן ועוד היו תעשיות משגשגות של פליז. לקראת סוף המאה ה-19 החלו היצרנים להטביע את סמלם המסחרי על הפריטים שיצרו. בסביבות שנת 1780 היו 23 בתי יציקה לפליז רשומים בברמינגהם. בשנות השבעים של המאה השמונה עשרה החל צורף לונדוני ליצור פריטים מלוחות פליז. בעוד שמוקדם יותר יצקו את הפליז לתבניות ועיטרו את כלי הפליז בעבודת יד, בחריטה, קידוח ובחיתוך הרי ברגע שיצרו את הכלים מלוחות פליז אפשר היה להטביע את העיטורים. לגורם זה יש משמעות רבה בקביעת גילו של הפריט המדובר. בסביבות שנת 1830 חדלו להשתמש בתבניות חול והחלו להשתמש בתבניות מתכת מה שהקנה לפריטים גימור חלק יותר. מ- 1842 ועד 1930 היה מקובל באנגליה לחרוט מספרים על כלי מתכת. המספרים מותאמים לסדר רישום הפטנט.
 
 
למרות שבסין יצרו כלי מתכת במשך מאות בשנים הרי שקשה למצוא כלי מתכת עתיקים אף על פי שהשוק מוצף בכלי מתכת ביצור המוני. כלי פליז הם נפוצים למדי ומאופיינים על ידי עיטורים סיניים מסורתיים ולעיתים קרובות הם חתומים בתחתית באותיות סיניות. כמו בסין גם ביפן רוב כלי הפליז הם מן המאה ה-20 וברובם נוצרו לשימוש במקדשים. מאז שנת 1500 ועד לרישום הפטנט בבריטניה בשנת 1738 יצרו בגרמניה חלק ניכר מכלי הפליז האירופאים. למרות שהיתה ירידה ביצור בתחילת המאה ה-18 ניתן עדיין למצוא כלי פליז מתקופה זו. מאחר והגרמנים מומחים ביצור שעונים אפשר למצוא בקלות שעוני פליז אשר בדרך כלל חתומים ומתוארכים על ידי המעצב ומוחתמים באות M ובעיקר אלה משנת 1800. 
 
 כלי פליז הולנדיים מאופיינים על ידי עיטורים של דימויים מסורתיים כמו טחנות רוח או דמויות בלבוש הולנדי מסורתי. קופסאות טבק שהיו בשימושם של יורדי ים מעוטרות בסצינות מחיי הים ונושאות כיתובים
שונים.
 
בשוודיה החלו בעיבוד מתכות בשנת 1600. בית היציקה הראשון נפתח בצו מלכותי בשנת 1607 והוא פועל עד היום. כמדינה של יורדי ים הרי שפריטי פליז שוודיים רבים קשורים בימאות אם כי ניתן למצוא גם כלי בית ופמוטים.
 
תעשיית הפליז בצרפת קיימת משנת 1400 כאשר המוקדמים בינים, עד המאה ה-15 הם בעלי גוון זהוב. פריטי הפליז הצרפתיים מאופיינים ביציקה מאד מדויקת ובעיצובים מתוחכמים.
 
בהודו רוב כלי הפליז מיועדים למטרות טקסטים דתיים כמו אלים ופסלונים של חיות והם מעוטרים בצורה אופיינית ומיוחדת. בעת השלטון הבריטי בהודו יבאו את הפליז מווילס אולם גם בהודו כמו בסין רוב פריטי הפליז אותם רואים כיום מיוצרים ביצור המוני ומתועש.
 
כלי פליז ערביים או אסלאמיים נמצאו בונציה החל מהמאה ה-15 כמו קערות, כלים, פמוטים, קנקנים, טסים ומגשים, קופסאות תכשיטים ועוד. גביעי עתיקים חרוטים בעיטורים הלקוחים מגרמי השמיים ושמותיהם בערבית הם ייחודיים ומקורם החל משנת 1800. את התאריך על גבי הכלים מוצאים על פי הלוח המוסלמי.
 
על פי צו משנת 1887 באנגליה החלו לסמן את כלי הפליז בסימני היצרן. הכוונה היתה להגן על הייצור המקומי מיבוא מגרמניה והיתה חובה לסמן את הפריטים המיובאים בכיתוב "Made in Germany".. בארצות הברית נקבע ב-1891 שיש לסמן את הפריטים בכיתוב "foreign" אולם מאוחר יותר נקבע שיש לציין במפורש את ארץ המוצא.
 
חמצון ותהליכים כימיים אחרים משפיעים כמובן על מראה פריטי הפליז ותחזוקה נכונה מחייבת טיפול בפריטים אלה. יש הסבורים שפריטים עתיקים מפליז אינם אמורים להיות בעלי מראה מבריק ומצוחצח.