איך מקבלים הערכת שווי מקצועית ואמינה לחפצי אומנות ועתיקות?

תלוי לאיזו מטרה, לכל חפץ אספנות, פריט עתיק או יצירת אומנות יש בפועל שלושה ערכים שונים, ערך קנייה (כמה יהיה עליך לשלם עבורו בעת רכישתו), ערך ביטוחי (בכמה נכון לבטח את היצירה למקרה של נזק, אובדן או גניבה) וכמובן ערך כינון למכירה (כמה אוכל לקבל עובורה בעת מימוש).

 

אומנם בישראל מעטים הם אלה המשקיעים זמן ומאמץ כן לבטח יצירות ואוספים מחוץ לפוליסת הביטוח הכללית של תכולת הדירה, הן מחוסר מודעות להשלכות הכיסוי הביטוחי ביום פקודה והן מחוסר ידע איך כן ניתן ורצוי לעשות זאת.

 

בשנים האחרונות, הן בעקבות סדרת המלחמות האחרונות שאיימו לראשונה להפיל טילים גם במרכזי הערים העשירות בישראל, בהן מרוכז רכוש אומנותי רב והן בשל חשיפת הציבור הישראלי לתוכניות טלויזיה ומידע אינטרנטי על הנגישות לבעלי מקצוע שיוכלו להעריך את האוספים והיצירות, חלה עליה בפניות של בעלי פריטים כאלו לצורך ביצוע סקר מקצועי עבור רענון פוליסות הביטוח לכל מקרה.

 

הדור הצעיר שמשקיע כיום באומנות ובאספנות של עתיקות, הן מטעמי מיסוי (כיום לא משלמים מיסים על קניה או מכירה של אומנות) והן מטעמי יוקרה (הדבר הפך לסמל סטטוס וככרטיס כניסה למלייה מסויים מאד) מבין את החשיבות של כיסוי ביטוחי או לכל הפחות קיטלוג מסודר ל היצירות והאוספים לכל מטרה או סיבה, כגון חלוקת הרכוש בזיקנה או בירושה לאחר המות, כיסוי ביטוחי לעת הצורך או אפילו כהצהרה מסודרת לצורך הבהרת איתנות פיננסית לבנקים או גופים אחרים במידת הצורך.

 

הבעיה האמיתי מתחילה כשבעל היצירות או האוסף מחפש למי לפנות לצורך ביצוע ההערכת השווי, וכמו תחומים רבים בישראל שמופקרים לחלוטין ומשוללי כל רגולציה או פיקוח נאות, הכאוס חוגג וכל אדם שמחליט שהוא 'מומחה' ומדפיס לעצמו כרטיס ביקור, ממליך עצמו לסמכות בתחום ונותן הערכות ללא כל ידע נסיון או הבנה בתחום.

 

חיפוש זריז במרחבי הרשת יעלה אינספור 'מומחים' כאלה הנמצאים בירידי אספנות או תוכניות טלויזיה ואפילו עובדים כבכירים בחברות ביטוח או שמאות ידועות.

ויש כאלה שאפילו עוסקים בכך באופן מלא למרות שהידע שלהם מושתת רק על קריאה ולא על נסיון מוכח או פרקטיקה בשטח.

 

המעטים שכן מבטחים את תכולת הבית מסתפקים לרוב בהערכה של סוקר מטעם חברת הביטוח, ומעטים מזמינים שמאי מטעמם. מה שהם לא מביאים בחשבון הוא שהסיכוי שסוקר מטעם חברת הביטוח יוכל להבין ברמת מומחה גם בפרוות, תכשיטים, יצירות אומנות ומוצרי חשמל כמו במטבעות, ארכיאולוגיה, יודאיקה ועוד היא אפסית עד לא קיימת.

כמו שעם כאב שיניים הולכים לרופא שיניים ולא לאחות כללית של קופת חולים, כך לצורך הערכה מקצועית של יצירות אומנות או פריטים עתיקים ותכשיטים חובה לגשת למעריך מומחה, איש מקצוע בעל הידע והניסיון להעריך פריטים כאלה ולא לאדם שהידע שלו כללי ובסיסי ושטחי לחלוטין.

 

פעם אמר לי אספן וותיק, שהיחידים שבאמת יודעים מה שוויו של חפץ אומנות הם הסוחרים (בעלי גלריות או בעלי בתי מכירות פומביות) כי רק הם 'שילמו' שכר לימוד במשך השנים ויודעים כמה באמת 'עולה' כל דבר ולא נסמכים על מידע מחו"ל שלפעמים לא משית על המצב בישראל למשל.

לימים למדתי עד כמה הוא צודק. מגיעים אלי לא אחת יורשים או בעלי יצירות שהתקבלו מעיזבון פרטי, מלווים בהערכות ביטוח ודוח שמאי שאין בינו ובין המציאות כל קשר, או שמדובר בהערכות יתר או בהערכות חסר, בשני המקרים אגב לא ניתן להסתמך על המחיר הנקוב בהן מסיבות מובנות. היו פעמים שנאלצתי לאמר לאדם מולי (חצי בצחוק וחצי ברצינות) שעדיף היה לו שהיצירה תיגנב ולקבל מחברת הביטוח את הסכום שצויין בפוליסה, כי הערך שלה במציאות היה נמוך בהרבה ממה שצויין בדוח השמאי.

 

מה גם שכל דוח שמאי שנעשה בתקופה העולה על 5 שנים ויותר כבר לא אקטואלי ויש לרענן את הערכים הנקובים בו בהתאם לשינויים בשוק האומנות בישראל ובשוק העולמי.

חברת ביטוח נוהגת לשלוח סוקר מטעמה, כך שההערכה אינה כרוכה בתשלום. אולם שכרו של הסוקר נגזרת מערך הדוח ולכן יש לו אינטרס לתת הערכות יתר, גם לחברת הביטוח יש אינטרס שכזה, כי אומנם על כל אחד שיתבע בגין אובדן, נזק או גניבה היא תאלץ לשלם יותר מהערך האמיתי, אבל הרווח האמיתי של חברת הביטוח הם 99 האחרים שכל החיים ישלמו פרמיות מנופחות לפי הערכות היתר השגויות. כמו כן, המעריך מטעם חברת הביטוח לרוב עבר הכשרה בסיסית ולא תמיד יש לו הכישורים או הידע לבצע הערכת שווי נכונה.

 

הערכה המתבצעת בבית מכירות גם אינה כרוכה בתשלום אך לרוב ניתנת רק בתנאי שהפונה מעוניין למכור את הפריט. הזמנת מעריך מקצועי באופן פרטי כרוכה בתשלום שהוא יקבע, בלי קשר לשווי הפריטים ואז תלוי במספר הפריטים, יש מעריכים הגובים שכר טרחה פר פריט או פר שעות עבודה.

 

יצא לי לא אחת לקבל הערכות שמאי שנעשו עבור לקוחות, שהתיאור היה כל כך כללי, ללא מידות או משקלים או דוח מצב שכל נסיון להבין במה מדובר היו עקרים והשיא היה בדוחות סוקר ללא צילומים שאז אתה יכול רק לנסות לנחש באיזה פריט מדובר. הערכה מקצועית תכלול תיאור מפורט ככל הניתן לכל חפץ או יצירה בסגנון התיאור בקטלוג של בית מכירות פומביות וכמובן צילומים ותקריבים ודוח מצב לכל פריט וזאת כדי להקל על הלקוח או על מי מטעמו להבין במה מדובר ולמנוע מחלוקות במקרה של תביעה ביטוחית או משפטית בעתיד.

 

מי שנותן את ההערכות השווי הקרובות ביותר למציאות הם במרבית המקרים דווקא בתי המכירות הפומביות שכן הם אלה עם האצבע על הדופק והם אלה שיודעים בפועל, הלכה למעשה, בכמה נמכרים פריטים דומים ויכולים מכך להשית על השווי הביטוחי או שווי המימוש תלוי בנסיבות.

 

 

הערכת שמאי

 

מעטים הם השמאים בארץ שהם שמאי אמנות במקצועם המתמחים אך ורק בהערכת אוספי אומנות, תכשיטים או עתיקות, רבים מהעוסקים מהערכת חפצי אמנות הם שמאים כלליים והידע שלהם כללי בהתאם. מרבית העוסקים בשמאות ובהערכת אומנות ועתיקות הם בוגרי קורסים מקוצרים המועברים בבתי הספר לאספנות ולהערכת אמנות הפועלים בישראל, בוגרי הקורסים הללו נפלטים לשוק ומיד מתחילים לעבוד כמעריכים לחברות שמאות - הן עצמאים והן כסוקרים העובדים בחברות ביטוח. אולם בשל הסיבה שאין חובת רישוי לעוסקים בתחום, פיקוח או רגולציה נאותה, השוק פרוץ לחלוטין ואין ללקוח או למזמין הסקר או הדוח יכולת לאמוד את מידת מומחיותו של הסוקר שנשלח אליו.

 

לכן עצתי פשוטה, אם אתם זקוקים לדוח שמאי למטרת ביטוח דרשו מחברת הביטוח לשלוח לכם סוקר מיומן ומוכר שזה תחום המומחיות שלו ככל האפשר, למשל לאוסף ארכיאולוגיה דרשו מומחה לתחום, ולאוסף תכשיטים מומחה בתכשיטים.

 

אם מאידך הזמנת הדוח היא לצורך חלוקת רכוש בין יורשים או למטרת מימוש ומכירה, פנו לאחד מבתי המכירות הפומביות הגדולים והוותיקים שם ידעו לאמר לכם את הערך הנכון לאותה תקופה, קרי בכמה באמת ניתן למכור כל יצירה ללא קשר לערכה לפני עשרים שנה או מה שסופר במשפחה לאורך השנים.

 

 

 

 

למידע נוסף או לתיאום פגישת הערכה מקצועית ניתן לפנות לנציג הגלריה בטלפון|: 03-5277282 (שלוחה 1 או 3)