בחודשים האחרונים נדרשים בתי המכירות הפומביות בישראל שלא להציע למכירה פריטי אמנות משנהב אלא אם יש להם מסמך המוכיח שיוצרו לפני שנת 1990, השנה שבה בעצם נאסר הסחר במוצרי שנהב על פי אמנה בינלאומית להגנה על חיות בר. הבעיה מתחילה בשאלה מי בישראל מוסמך כמעריך מומחה לקבוע את גיל החפץ, שכן מרבית המומחים הם עובדים או בעלים של בתי מכירות פומביות וברשות הטבע והגנים אין מומחה לחפצי שנהב עתיקים - אז מה עושה מדינת ישראל? כרגיל ברדק וכאוס מוחלט!
מסמכים המוכיחים שמקורם של פרטי השנהב יוצרו במהלך התקופה שקדמה להטלת ההגבלות הבינלאומיות על סחר בשנהב יכולים להיות מונפקים בישראל אך ורק על ידי מומחה בעל וותק ונסיון בהערכת חפצי שנהב, ומומחה כזה לא קיים ברשות הטבע והגנים. לכן במצב הגיוני הייתה המדינה מתירה דווקא לבתי המכירות הפומביות להיות אלו שיכולים להנפיק אישור כזה על אחריותם המקצועית, ובכך גם לאפשר ערוץ מסחר שקוף ופומבי לפיקוח במקום לדחוף את המסחר לשוק שחור במחשכים והרחק בעינו הבוחנת של החוק.
ברשות הטבע והגנים שוקלים מהלך חקיקה שיאסור באופן מוחלט מכירת פריטים אלו אבל גם זה פתרון אידיוטי, כי כל דבר שאי פעם נאסר למכירה (אלכוהול בארה"ב), מריחואנה וסמים וכו, עבר מיידית לשוק שחור הרחק מעיניי החוק, המחירים האמירו וארגוני פשע אלימים השתלטו על המסחר קרי התוצאה הייתה שבפועל דבר לא השתנה אלה רק המחיר עלה ואיתו הביקוש לפרטי יוקרה בעלי ערך גבוה יותר אפופי סכנה (מים גנובים ימתקו).
על פי כללי האמנה הבינלאומית להסדרת הסחר בחיות בר (אמנת CITES), נאסר לאחר שנת: 1990 המסחר במוצרי שנהב. אולם כיום עדיין מתקיים סחר של חפצים ישנים יותר ועתיקים בכל העולם, ובישראל פועלים כמה עשרות של בתי מכירות וגלריות לעתיקות המציעים פרטי שנהב שונים שיוצרו לפני תחילת החוק ולכן במצב החוקי כיום הם אינם עוברים כלל על החוק.
בישראל יש כיום כמה עשרות אספני שנהב גדולים שמחזיקים כל אחד בביתו אוספים המונים מאות חפצי שנהב ישנים ועתיקים, כמו גם אלפי משפחות שירשו חפצי שנהב, סוחרים ובעלי גלריות בארץ גם הם מחזיקים במלאי גדול מאד של יצירות שנהב עתיקות וישנות, לאן כל הכמות העצומה הזו תלך? היא לא תעלם? ואם יאסר המסחר כליל אנשים יעדיפו למכור בשוק השחור ביותר כסף ובמצב כזה המדינה והרשות לא יפתרו דבר אלה רק יחמירו את המצב ויעלו את קרנם של החפצים הללו והביקוש להם רק יגבר - טמטום כפי שכבר כתבתי בעבר, טמטום גדול!
שלא תבינו אותי לא נכון, אני הראשון לצאת להגנת חיות הבר ובמיוחד על מעט הפילים שנותרו בטבע. אבל אני גם מכיר את שוק המסחר בחפצי שנהב לפני ומלפנים, אולי יותר ממרבית העוסקים כיום בחקיקה בנושא. מעולם לא נשאלתי לדעתי, מעולם לא נדרשתי לתת ממשנתי ומנסיוני הרב, מהכרותי את השוק בעשרים וחמש השנים האחרונות. מצב אבסורדי שיביא לתוצאות הרסניות מתוך רצון טוב - ועל זה נאמר: "הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות" - לכן עצתי למר רוני מלכא (סמנכ"ל רשות הטבע והגנים) אם אתם רוצים לעשות את זה חכם ובצורה נכונה - ריתמו את המומחים הישראלים ואת בתי המכירות הפומביות שדרכם מנוקז רוב המסחר בשנהב היום בישראל, בנו מנגנון הגיוני מי מוסמך להנפיק תעודת גיל לחפצי שנהב ולפי זה להסדיר את כל השוק, ומצאו פתרון למצב הנתון שכולל אלפי אזרחים שומרי חוק שכבר מחזיקים ברשותם חפצי שנהב, כמו גם סוחרים ולא דיברנו על כל אותם אנשים שמחזיקים בתמימות חטי שנהב לא מגולפים שהובאו מאפריקה לפני 1990 אבל בשל העובדה שהם אינם מגולפים יהיה קשה מאד עד בלתי אפשרי לקבוע את גילם.
ימים יגידו איך המדינה והרשות יטפלו בסוגייה זו.
אני רק תקווה שמישהו מהם יקרא גם את הפוסט הזה
בצילומים חפצי אומנות ישנים ועתיקים שנוצרו הרבה לפני תחילת החוק בשנת 1990 - אם יאסר המסחר גם בכאלו חפצים, כל זירת המסחר הזו תעבור לפעול ב'שוק השחור' הרחק מכל עין בוחנת של השלטונות ורשויות האכיפה, המחיר וכח המשיכה של הפריטים הללו רק יעלה ותכלס, כלום לא ישתנה אולי רק יחמיר - יש דרך נבונה יותר לבנות מנגנון יעיל שיעשה סדר בתחום הזה. רק תתייעצו עם מי שמבינים בזה ועוסקים בזה כבר עשרות שנים.