אספנות של מניאטורות מצויירות עתיקות

 

 

 

 

 

 

 הפורטרטים המוקדמים צוירו בצבעי מים על גבי קלף מתוח. במחצית השנייה של המאה ה-17 הפורטרטים נעשו תוך שימוש בצבעי אמייל על נחושת והיו פופולאריים ביותר בצרפת. במאה ה-18 הדיוקנאות צוירו בעיקר בצבעי מים על שנהב .
המיניאטורה המוקדמת ביותר המוכרת צוירה בידי Jean Fouquet  אשר היה ידוע כצייר כתבי יד מאויירים, במחצית המאה ה-15 וזה היה למעשה הדיוקן העצמי הראשון.
ציירים רבים הועסקו בצרפת ובאנגליה כציירי חצר המלוכה ועסקו אף הם בציורי מיניאטורות. ניתן למנות אמנים צרפתים רבים בעלי שם שעסקו בציורי מיניאטורות. האמן האנגלי הראשון שהתפרסם בתחום וחי במחצית המאה ה-16 הוא ניקולאס היליארד. עבודתו היתה שמרנית אך ציוריו התאפיינו ברגישות רבה לאופי האוביקט אותו צייר. הצבעים בהם השתמש היו ללא ברק והוא שילב בהם זהב להעצמת האפקט. חלק ניכר מציוריו היו חתומים ואף נשאו כיתוב בלטינית. הוא עבד זמן מה בצרפת. בנו המשיך בציורי מיניאטורות ובאותו סגנון אם כי בשלב מאוחר יותר העשיר את הצבעים. תלמידיהם וממשיכי דרכם, איזאק ופיטר אוליבר עיגלו יותר את פני האובייקטים. הם חתמו על עבודותיהם במונוגרמה וציירו עבודות מאד קטנות. הם אף העתיקו עבור מלך אנגליה צ'רלס הראשון עבודות של טובי האמנים בקנה מידה מיניאטורי.
סמואל קופר בן המאה ה-17 היה אף הוא אמן מוביל בתחום ועבודותיו הוגדרו כציורים "בגודל טבעי" אך בהקטנה. יש לציין את הפורטרטים של הגברים בני התקופה אשר צוירו על עור או גוויל או אפילו על עצמות בעלי חיים. השימוש בשנהב החל רק מאוחר יותר. את עבודותיו חתם בראשי תיבות בזהב ולעיתים אף הוסיף תאריך.
ציור דיוקנאות מיניאטוריים התפשט לרחבי אירופה: בדנמרק מונה צייר כצייר חצר המלכות במחצית השנייה של המאה ה-18 וצייר דיוקנאות עגולים או אובאליים. אותו צייר, קורנליוס הוייר, אף צייר בחצרות מלכות אחרות באירופה וזכה למוניטין. צייר דני אחר בשם כריסטיאן הורנמן צייר את דיוקנו של המלחין בטהובן אשר היה מאד גאה ביצירה כי טען שהצייר שיפר בהרבה  את מראהו.
אין ספור ציירים אנגליים עסקו בתחום ונהגו לצייר בני אצולה.
הפופולאריות של פורטרטים מיניאטוריים פחתה במאה ה-20 אולם למרות זאת המשיכו ציירים לציירם ובעיקר על גבי שנהב.עד היום עוסקים בכך מספר ציירים אנגלים.
אפילו הצייר הספרדי הידוע פרנציסקו גויה צייר פורטרטים מיניאטוריים.
גם לאמריקה התפשטה אמנות זו במאה ה-18 וזכתה לתחייה בסביבות שנת 1900 כאשר הוקם ארגון ציירי הפורטרטים המיניאטוריים.
בקרב אספנים מבוקשים מאד פורטרטים מימי אליזבט הראשונה, אלה אשר צוירו על ידי ציירים אירופאים שהגיעו להודו ויצרו שם, אלה אשר צוירו בידי צייר מעניין במיוחד (הצייר ריצ'רד קרוס היה חרש אילם ), נושא הפורטרט שהיה בעל סיפור חיים מעניין, הסיבה לציור הדיוקן, האם המסגרת עדיין מקורית ועוד.
ספרים רבים נכתבו בנושא למעוניינים להרחיב ידע בתחום  ובאינטרנט מופיעים בתי מכירות רבים המציעים פורטרטים מיניאטוריים וניתן ללמוד על מחירים באתרים אלה.