עד לפני כמה עשרות שנים, נחשבו שטיחים עתיקים בעבודת יד כסמל סטטוס נחשב ונחשק והיו נחלתם היוקרתית של אצולת הממון בישראל. בכלל שטיחים (Rugs) ושטיחי קיר (Tapestries) נהנו כמעט באופן מסורתי מיוקרה מיוחדת ופיארו את רצפתם וקירותיהם של בתי המעמדות העליונים ברוב ארצות העולם המערבי. אלה שבשנות השמונים פרצו לחיי הישראלים השטיחים מקיר אל קיר (Carpets) ובשנות התשעים רצפות הפרקט שבמקור התאימו לאקלים קר בארצות הצפוניות באירופה ולא באקלים המדברי שלנו והשטיחים המסורתיים הוצאו מהבתים בהמוניהם. שינוי התפיסה בעיצוב הפנים של הבית הישראלי הביא לכך שבמרבית בתי היוקרה בחרו בעליו אם על פי טעמם האישי או בעצת מעצב הפנים שלהם, להשאיר רצפה חשופה, או פרקט חשוף. בנוסף לכך עיצוב הפנים הישראלי סבל מאז ומתמיד במרבית המקרים, מחוסר הבנה בסיסי בטקסטיל ומכאן גם בחוסר שימוש בטכסטיל בבית כגון טאפטים, וילונות, כריות או אריגים תלויים או ממוסגרים, דבר ששזור ומושרש כמעט בכל עיצובי הפנים באירופה ובארה"ב מאז ועד היום.
שטיח קיר אירופאי עתיק מהמאה ה-18, נמכר בגלריה אגוזי תל אביב
במרבית ירחוני עיצוב הפנים הנחשבים ביותר, ניתן לראות מזה שנים, שילוב מדויק בין טכסטיל חדש, ישן (ווינטאג') ועתיק בעיצוב פנים מגוון לרבות עכשווי ומתועש. חיבור נכון ומושכל בשטיחים ואריגים ולאו דווקא בשימוש המסורתי יוצר מראה חדשני ומעודכן שמוכיח הבנה עמוקה באומנות, תרבות ועיצוב. רק בישראל, הציבור הישראלי בוחר להדיר את העולם העשיר של טכסטילים, אריגים ושטיחים מחללי המגורים, הן מתוך חוסר השכלה תרבותית והן מתוך כניעה לתכתיבי העיצוב של המכנה הנמוך ביותר. אני עוסק בתחום זה כבר עשרות שנים, פרט למיעוט אליטיסטי שעדיין מתעקש לכלול בעיצוב חללי המגורים אריגים ושטיחים במינון כזה או אחר ולשלב אותם בעיצוב שבחר גם אם הוא עכשווי לחלוטין, מרבית קהל הלקוחות בוחר כמנהג העדריות הישראלית המייאשת, להסתפק בחלל לבן (נקי בשפת העם), הכולל מיעוט חומרי גלם, חד מימדי מבחינת טקסטורות וצבעים וסטרילי ככל האפשר. בעיני רוב הציבור הישראלי עיצוב 'נקי' כזה מייצר מראה יוקרתי בזמן שבעייני באופן אישי זה תמיד נראה כמו מכון לשטיפת גופות באבו-כביר.
טכסטיל נכון, בדיוק כמו שימוש בצבע על קירות ותקרות, יכול להיות ה'דבק' שיחבר בין כל האלמנטים העיצוביים בחלל. הוא יאחד אותם לכדי מראה פתור, שיצור מראה מעודכן שיוכיח בתורו הבנה בתרבות ואומנות ויצור עקב כך מראה הרבה יותר יוקרתי מכל חלל לבן קר ומנוכר.
מידי פעם אני נכנס בשעריו של חלל שכזה, בבית פרטי או דירה, שבעליה אכן השכילו לשלב גם פרטי עיצוב ואספנות עכשויים יחד עם פריטי עתיקות, החלל נצבע בצבעים נטולי פחד והשאירו את הקירות הלבנים לחדרי הניתוח באיכילוב. על הרצפה והקירות הונחו או נתלו אריגים ושטיחים בטקסטורות וצבעים מתאימים שמעניקים לחלל את הייחודיות והחמימות הנדרשת, את אותה חתימה אישית של בעל הבית (או המעצב בהעדר טעם מולד) וזה מחמם את הלב ונוטע בי שביב תקווה שיש עוד סיכוי לשינוי.
הבשורה הטובה היא שישראל הינה מדינת הגירה וככזו ניתן למצוא בה כיום שפע חפצי אדיר ובכלל זה אריגים, שטיחי קיר אירופאים ושטיחי רצפה ישנים ועתיקים. הן מפרס והן מהמזרח הרחוק באיכות גבוהה ובמחירים מהנמוכים שהיו כאן אי פעם. הביקוש הנמוך לשטיחים בעשורים האחרונים וההיצע שרק הולך וגובר עקב לכתו של דור הוותיקים, יוצר הצע גדול וזול, שמי שחפץ בו ימצא כמעט כל דבר, על פי כל טעם וצורך ולכל תקציב ולו גם הצנוע ביותר.
אם בעבר ניתן היה לרכוש שטיחים, בעיקר שטיחי רצפה פרסיים, רק בחנויות שהתמחו בכך או בשוק הפשפשים, כיום ניתן למצוא שטיחים נפלאים לרבות אריגים שונים ופרטי טכסטיל עתיקים למיסגור במרבית בתי המכירות הפומביות הפועלים ברחבי הארץ. בשל העובדה שמקור הפריטים הללו הנו בעלים פרטיים ולא סוחרים (קרי, עיזבונות, ירושות ואוספים פרטיים) מחיר הפתיחה במרבית המקרים יהיה נמוך משמעותית ממחיר פריט דומה בחנות של סוחר המתמחה בכך.
פרט לשטיחים הישנים והעתיקים המסורתיים, המוצעים למכירה בישראל, שמרביתם אגב ממקור פרסי, ישנם גם לא מעט שטיחים סינים מצויינים בעיקר שטיחי פקין בגווני קרם וכחול כהה, שהובאו לישראל החל משנות החמישים של המאה הקודמת, מחירם של אלו האחרונים, נוסק בשנים האחרונות בעיקבות הפיכתה של סין לכלכלה גואה. לפעמים מוצע למכירה גם שטיח קיר אירופאי עתיק כדוגמת שני שטיחי הקיר העתיקים המצולמים בפוסט זה. שטיחי קיר כאלה נדירים בישראל וגם באירופה מחירם גבוה ביותר בעיקר אלו מהמאה ה-18 ולפני כן.
מחירו של שטיח פרסי איכותי יחושב הן לפי איכות האריגה וצפיפות הקשרים, הן לפי הדגם הקישוטי ורמת הביקוש לו, הצבע השולט וכמובן גודלו. ככל ששטיח גדול יותר, הדבר בעוכריו, שכן גודלו של בית ממוצע בישראל הולך וקטן בשנים האחרונות מסיבות של מחיר קרקע ועוד והדבר מביא דווקא לביקושים לשטיחים קטנים בזמן שבאותו מחיר מוצעים שטיחים גדולים פי ארבעה וחמישה וללא דורש.
בעשור האחרון קיים יבוא מאסיבי של שטיחים שמקור הייצור שלהם בסין, אומנם בנראות הם מחקים דוגמאות ועיצובים פרסיים מסורתיים, כמו גם 'שטיחי זיגלר' שמיוצרים בסין אך ללא כל קשר לשטיחי הזיגלר האמיתיים, לצרכן הסביר מומלץ לרכוש שטיחים במקומות מסודרים דרך סוחר מוכר או בית מכירות פומביות המגבה את תיאור השטיח ומקורו בכתובים (בקטלוג למשל) ובכל מקרה לבדוק היטב את טיב השטיח, מצבו ומקורו.
אם ברצונכם להרחיב את ידיעותיכם בתחום השטיחים, תוכלו להרשם להרצאה המרתקת בנושא זה, בהנחיית מר ירון לריאן (דור רביעי לסוחרי שטיחים מפרס) שתערך בקרוב בגלריה אגוזי, פרטים נוספים, מועדים ועלות למשתתף ניתן למצוא תחת הכותרת: 'בית הספר' בתפריט העליון באתר זה.
בצילומים שטיחים עתיקים שנמכרו בעבר בגלריה אגוזי תל אביב