אספנות של קרמיקת דלפט עתיקה מאוסף גלריה אגוזי


 
 
 
 
 
 קרמיקה מסוג דלפט – Delftware
 
·ההסטוריה

עד המאה ה-17 הייתה החרסינה (פורצלן) חומר בלתי ידוע בהולנד. הכדרים המקומיים ניסו, אמנם, לחקות את מוצרי המזרח הרחוק תוך שימוש בחימר המקומי והזמין, אבל רק מאמצע אותה המאה החלו מתרבים ופורחים בתי המלאכה לכלי חרס אלה, בייחוד ברוטרדם (Rotterdam) ובדלפט (Delft). לפני כן הוקמו מפעלים גם באמסטרדם, הארלם ומידלבורג אשר הפיקו מוצרי חרסינה צבעוניים בטכניקה שנלמדה באיטליה. תהליך זה התחיל כבר בסוף המאה ה-16, אז נוסד המפעל הראשון בדלפט. מספרם עלה מאז במהירות בשל יורדי הים, שהביאו עימם מטעני חרסינה מסין ובעיקר סוחרי חברת Dutch East India (נוסדה ב-1602), אשר הביאו עימם הביתה כמויות גדולות של חרסינה סינית מן המזרח.
·הייצור
 
 
תהליך הייצור של כלי החרס בדלפט מתחיל בשילוב כמות גדולה של חימר, המורכב מ-10 חומרים שונים כגון: קאולין, גיר, פצלת השדה (סוג של מינרל, feldspar) וקוורץ. רוב המרכיבים מיובאים מאנגליה, נורווגיה, צ'כיה וצרפת. החומרים מעורבבים בזהירות עם מים עד שהם הופכים נוזליים. החימר הנוזלי מועבר דרך מגנטים כדי להסיר חלקי מתכת. רוב החומר מאוחסן בשלב זה במיכלים גדולים וישמש ליציקה. חלק קטן יותר מוכנס לתוך מעין מסנן לחץ, שם מוגרים המים מן החומר, שמסיים את תהליך הסינון כשהוא גמיש וישמש ליצירת כלים שלהם צורה עגולה לחלוטין, כגון צלחות, מגשים, וכיו"ב. תחילה מונחת מעין "חביתיה" של חימר על גבי דיסק מסתובב, ולאחר מכן מודבק החימר על תבנית שצורתה כפניה של צלחת. שאר החימר, בצורתו הנוזלית, מושם בתבניות חלולות המורכבות משלושה חלקים. תוך התבנית הינו בצורתו של הפריט. החימר שוהה בתוכה כעשרים דקות, בתוך מעין תחבושת נקבובית השואבת את הרטיבות מן החומר. לאחר זמן מה, משהחימר הופך קשה דיו כדי להיות מוצא מהתבנית בלי להינזק, מושם הכלי בתנור לשריפה ראשונית, בטמפרטורה של 1160 מעלות צלזיוס. לאחר 24 שעות, מוצא גוף החפץ, המכונה כעת "ביסקויט" מן התנור.
·העיטור
 
 
בשלב זה מגיעים כלי החרס לשלב הצביעה. הציירים יכולים לעטר את הכלים בעיטורים המסורתיים באופן ידני. הצביעה נעשית בעזרת מכחול מפרוות צובל ובצבע שחור המכיל תחמוצת קובלט (cobalt oxide), המגיב בתגובה כימית בתהליך השריפה ומשתנה לצבע כחול. הצבע מבוסס על מים ומאפשר לצייר ליצור גוונים שונים של כחול ע"י הוספת או הפחתת כמות המים. כדי ללמוד את הצביעה הידנית יש צורך בהכשרה בת שנתיים.
כל שנותר הוא לצפות את הכלים הצבועים בזיגוג (glaze). הזיגוג מבוצע בטבילה או בהתזה ועוטף את העיטורים בשכבה אטומה של לבן. בשריפה השנייה, שנעשית בטמפרטורה של 1200 מעלות צלזיוס, נמס הזיגוג והופך לשכבה שקופה, הצבע השחור הופך לכחול.
 
 
 
 
 
 
 
 
 למעבר לעוד פריטי קרמיקת דלפט ממלאי הגלריה, לחצו על הקישור הבא:  פרטי דלפט ממלאי גלריה אגוזי
 
 
לצפייה בפרטי קרמיקת דלפט שנמכרו בעבר בגלריה אגוזי תל אביב, לחצו על הקישור הבא:  פרטי קרמיקה מסוג דלפט שנמכרו בגלריה אגוזי