פוסט מרתק על שתי יצירותיו החשובות האחרונות של אנרי דה טולוז לוטרק

 

  

 " אישה מתאפרת " ( הגירסא הראשונה ) 1889 טולוז לוטרק, צבעי שמן על לוח עץ 61 על 50 ס"מ, מוזיאון טולוז לוטרק, אלבי 

 

 

 

 

לפנינו שתי יצירותיו החשובות האחרונות של אנרי דה טולוז לוטרק ( 1864-1901) שאותן יצר לסירוגון ותוך כדי מספר הפוגות שניכפו עליו בשל ההתדרדרות הנמשכת במצב בריאותו , בין החודשים דצמבר 1898 וינואר 1900. יצירות אלו היו אמורות להוות את הבסיס לסדרה גדולה של ציורים בז׳אנר פופולרי מאוד שכונה בשם כולל : LA TOILETTE שהוזמנה אצלו על ידי שני ידידים אמידים שלו שחששו מאוד לבריאותו וניסו ככל שיכלו לרומם את רוחו וליצור אצלו דחף מחודש ליצור . השניים, קצינים בדימוס בצבא הצרפתי , ואנשי עסקים מצליחים מפריז, היו : מישל מאנצי ( 1849-1915 ) ומוריס ז׳וייאן ( 1864-1930 ) , שהאמינו מאוד בכישוריו ואספו באובססיביות את יצירותיו. השניים שהיו מעורים היטב בשוק האמנות הגועש בפריז פנו אליו בחודש דצמבר 1898 והציעו לו הצעה שלא יוכל לסרב לה. הם התחייבו לגייס עבורו מודליסטית מקצועית ברמה גבוהה על חשבונם שתגיע לביתו ככל שתידרש , תולבש על חשבונם ותדגמן מולו ביום ובלילה ככל שיבקש - לצורך יצירתם של תריסר ציורי שמן המתארים שלבים שונים במופע שנקרא באמנות העכשווית דאז - " הרוחצות באמבט " -- וכלל מגוון רחב של ציורי הנושא - אישה מתכוננת לרחצה באמבט, אישה רוחצת באמבט, אישה חופפת ראש באמבט,אישה שזה עתה יצאה מהאמבט, אישה עוטה חלוק לאחר הרחצה באמבט, אישה מתבוננת במראה בחדר השינה לאחר הרחצה באמבט ואפילו - אישה מתאפרת לאחר ... וכו'... ציורי הז'אנר הזה הפכו לפופולריים ביותר בשנות ה 80 של המאה ה 19 ככל שהמהפיכה התעשייתית נמשכה באירופה ובעקבותיה צץ מעמד חברתי חדש של " נובו-רישים " ( מתעשרים חדשים ) שביקשו לקשט את סלונות דירותיהם באמנות " מודרנית ". באותם ימים פעלו בפריז בז'אנר הזה לפחות שני ציירים מפורסמים שכולנו מכירים : אדגר דגה ( 1834-1917) ופייר בונאר ( 1867-1947 ) ושני היזמים סברו כי לוטרק יוכל להשתלב לצדם בקלות ב " ביזנס " הזה . הצעתם של השניים כללה התחייבות אישית שלהם כי הם בעצמם יטפלו במכירת ציורי הז'אנר הזה ויירכשו עבור עצמם כל ציור שלא יירכש על ידי הציבור. לוטרק קיבל את ההצעה ועד מהרה הוצגה בפניו מודליסטית מקצועית שלא הכיר עד כה ואשר כינתה את עצמה : " מאדאם פופול " , אישה נאה ובעלת שיער אדמוני כפי שהאמן כה אהב , והוא החל לעבוד. אלא שמצב בריאותו הוסיף להתדרדר - השילוב הנורא של נכותו הפיזית וגופו השברירי מלידה , עם האלכוהוליזם שכבר גרם לו לשחמת כבד הולכת ומחמירה וסיבוכים מצטברים של נזקי העגבת שבה לקה מספר שנים קודם לכן, בנוסף לדיכאון הקליני שסירב להרפות ממנו - דירדרו את מצבו הכללי ובתחילת חודש פברואר 1899 , כשהוא בן 35 בלבד, התמוטט לוטרק ואושפז על ידי אמו , הרוזנת אדל דה טולוז לוטרק בסנטוריום " פולי סיינט ג'יימס " שבכפר " נוילי סור סיין " שממערב לפריז . במהלך אישפוזו - לא חדל לוטרק לצייר והצליח להשלים במשך 3 חודשי שהותו בסנטוריום , סדרה של 39 איורי ורישומי קרקס - ובחודש מאי 1899, שב לביתו בפריז והתכוון לעבוד במרץ על סדרת ה LA TOILETTE שלו . לציור הראשון בסדרה קרא לוטרק : " אישה מתאפרת " , אלא שהדיכאון שהוסיף ללוות את לוטרק ללא הרף גרם לשינוי קיצוני בגישה שלו כלפי אובייקט הציור שלו . כידוע - הז'אנר של " הרוחצות באמבט " נישא על פני הכוונה השיווקית לתאר בהדגשה יתרה את יופיה וקסמה של אישה העוסקת ללא הרף בטיפוח העצמי של גופה ופניה - בציורו הנפלא במיוחד של לוטרק שהיה אז מאוד מדוכא ועגמומי , הדגיש האמן המיוסר באופן ברור את תחושת המלנכוליה והבדידות של האישה האדמונית היושבת ובוהה בנשקף במראה כשהיא נשענת עם שני מרפקיה על שולחן האיפור שלה ונראית עצובה במיוחד . על אף שהציור הוא ממש מופלא , אין הוא מותיר מקום לספק - ניכר בו שהוא נוצר בידיו של איש חולה ועצוב שמתאר על הקנבס , בעצם , את תחושותיו שלו . כשחברו של לוטרק , מוריס ז'ויאן , שהיה בן גילו , ומאחוריו כבר קריירה צבאית מרשימה , בה לבקרו וראה את העבודה המושלמת - הוא ניסה להזכיר ללוטרק את מטרתה המסחרית של הסדרה ולוטרק הבטיח לו בהכנעה כי יושיב את מאדאם פופול שוב מול שולחן האיפור וינסה לתאר אותה יפה ושמחה יותר . ז'ויאן לקח עמו את הציור הראשון בסדרה ושמר אותו לעצמו באוסף הפרטי שלו . זהו ציור בצבעי שמן על גבי לוח עץ וגודלו: 61 על 50 ס"מ וכיום - הוא מוצג במוזיאון טולוז לוטרק , באלבי , דרום צרפת . לוטרק התעכב מאוד ביצירת הגירסא המתוקנת של הציור הזה ולבסוף חתם עליה רק בחודש ינואר 1900 ואז הזמין אליו את מוריס ז'ויאן שקיבל אותה בשמחה . ז'ויאן רכש את התמונה בכספו הפרטי והשאיל אותה בשמו למוזיאון ה " קונסטהאלה של באזל ". הציור : " מאדאם פופול מתאפרת " נמכר לבסוף על ידי יורשיו של מוריס ז'ויאן במכירה פומבית של סות'ביז שהתקיימה בלונדון ב 5 בפברואר 2014 בתמורה ל 2 מיליון ליש"ט לאספן פרטי מאחת מנסיכויות המפרץ . גם ביצירת הציור השני בסדרה שנקרא : MADAMME POUPOUL IN CHEMISE BY HER BED ׁ( " מאדאם פופול בכותונת ליד מיטתה " ) התעכב לוטרק ולבסוף - חתם עליו רק בינואר 1900. זהו ציור בצבעי שמן על לוח עץ שגודלו : 61 על 49 ס"מ ואותו רכש על חשבונו , חברו השני של לוטרק - מישל מאנצי , שהיה אף הוא קצין צבא צרפת בדימוס שהצליח מאוד בעסקיו בפריז . הציור הזה נמכר על ידי יורשיו של מאנצי בשנת 1960 לגלרייה ניו יורקית מפורסמת בשם : גלריית וילדנשטיין ושות' - שהחזיקה אותו בבעלות בעליה עד שנת 2015 ואז הציעה אותו למכירה פומבית בסות'ביז ניו יורק - והוא נמכר תמורת 5 מיליון דולר ל " אוסף פיליפס " , מוזיאון לאמנות שנוסד בשנת 1921 ע"י מיליארדר אמריקני בשם דאנקן פיליפס שאביו הקים את אחת מתשלובות הפלדה הגדולות באמריקה . הציור מוצג כיום באוסף הנפלא הזה שמומלץ לכל מי שמגיע לוושינגטון - לבקר בו . למותר לציין, כי למרבה הצער , פרט לשני הציורים שלפנינו - לא נוצרו ציורים נוספים כלשהם בסדרה האחרונה של אנרי דה טולוז לוטרק . לאחר החתימה שלו על שני הציורים הללו , הוסיף לוטרק לצייר מעט מאוד , מצבו הגופני והנפשי הוסיף להתדרדר. עד מהרה פינתה אותו אמו, הרוזנת אדל , לאחוזת המשפחה באלבי . שם נפטר לוטרק ב 9 בספטמבר 1901 כשהוא בן 36 בלבד. לאחר מותו של אנרי דה טולוז לוטרק יזמה אמו את הקמת המוזיאון על שמו בעיירה אלבי, בה נולד , מת ונקבר. חברו הנאמן, מוריס ז'ויאן ( 1864-1930) השתתף עמה בהקמת המוזיאון. לאחר פרישתו מהצבא הצרפתי כקצין, הפך ז'ויאן לסוחר, מבקר ואספן אמנות ובבעלותו נותרו יצירות רבות של לוטרק שאת כולן תרם למוזיאון שהוקם על שמו של האמן.

 

 הפוסט נכתב ופורסם ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע

 

 

 

 

 

 

 

 LE COUCHER " לפני שינה " " מאדאם פופול בכותונת ליד מיטתה " טולוז לוטרק 1900, צבעי שמן על לוח עץ 61 על 49 ס"מ, מוזיאון לאמנות : " PHILIPS COLLECTION " וושינגטון