את הציור שלפנינו יצר ג׳ורג׳ו וזארי ( 1511-1574 ) בשנה האחרונה לחייו , אולי , כדי לסכם את הקריירה שלו במחווה לחשוב בין בני שושלת דה מדיצ׳י שלהם היה חייב את כל מה שהשיג בחייו : מוניטין , כבוד וממון רב . זהו ציור דיוקנו של לורנצו דה מדיצ׳י שכונה : ״ המפואר״ ( 1449-1492 ) , ואשר היה מנהיגה של פירנצה במחצית השניה של המאה ה 15 ונודע לא רק כפוליטיקאי מחונן שהצליח להשכין שלום באיטליה המסוכסכת אלא גם כפטרון גדול של האמנויות . וזארי , לא זכה להכירו , לורנצו מת 20 שנים בטרם הוא עצמו נולד, אך כשוזארי נשלח בגיל 16 מעיר הולדתו , ארזו ( AREZZO ) , המרוחקת כ 80 ק״מ מפירנצה , לעיר הגדולה , שוקקת האמנות , וזכה להכיר באופן אישי את מיכלאנג׳לו הגדול ולראות במו עיניו את שחולל לורנצו לחיי התרבות בפירנצה - חש כאילו הוא נולד מחדש . אמנים רבים יצרו ציורי דיוקנאות של לורנצו דה מדיצ'י ( " המפואר " ) , אך כמעט ואין חולק על כך כי ציור הדיוקן שצייר ג'ורג' וזארי , בשנת 1574 , בסגנון מאנייריסטי, המפאר עוד יותר את " המפואר " - הוא היפה מכולם . זהו ציור בצבעי שמן שגודלו : 90 על 72 ס"מ , שתלוי במקום מרכזי במיוחד בגלרייה אופיצי , שנבנתה בעצמה בשנת 1560 על ידי קוזימו ה 1 דה מדיצ'י ( 1519-1574 ) , הדוכס הגדול של טוסקאנה ודוכס פירנצה , ובחלקה - תוכננה על ידי ג'ורג'ו וזארי עצמו , שהיה אדריכל גדול ונחשב - אף יותר מאשר כצייר. וזארי הגיע לפירנצה בגיל 16 והשקיע את רוב מרצו בלימודי ציור , אך הוקסם מהחכמה ומהידע הרב של מיכלאנג'לו שהתגלה לו ורותק מסיפוריו . הסקרנות להבין ולדעת כל מה שאפשר על מי ומה בעולם החדש של האמנות שנפרש בפניו - החלה לבעור בקרבו של וזארי. בשנת 1529 , כשהוא בן 18, ביקר וזארי לראשונה ברומא והשתאה גם מציוריו של רפאל. ברומא התוודע לצוות המקצועי של האפיפיור קלמנט ה 7 ( ששלט בכנסיה הקאתולית ובמדינת האפיפיור בין השנים : 1523 ו 1534 ), שנולד , איך לא , כג'וליו די ג'וליאנו דה מדיצ'י , ומיד גוייס לעבודה בשירות המשפחה . וזארי, שהשלים את לימודי הציור שלו בסטודיו של אנדראה דל סארטו ( 1486-1530 ) בפירנצה והשלים את השכלתו גם בתחום האדריכלות נשלח על ידי פטרוני האמנות של בית מדיצ'י לבצע עבודות בשני התחומים בכל רחבי דוכסות טוסקאנה . במקביל - הקדיש וזארי זמן רב בהגשמת חלומו הגדול שנולד כבר כשפגש כנער את מיכלאנג'לו בפירנצה : לתעד את תולדות האמנות !!! בשנת 1550 פירסם ג'ורג'ו וזארי את חיבורו הגדול והבל יאומן : " חיי הציירים , הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר " שעסק בביוגרפיות של כ 300 אמנים איטלקיים בתקופת הפרוטו-רינסאנס והרינסאנס . למעשה - וזארי היה הראשון שהשתמש במונח : " רינסאנס " בדפוס ! את הספר הקדיש ג'ורג'ו וזארי לדוכס הגדול של טוסקאנה ומעסיקו אז : קוזימו ה 1 דה מדיצ'י ( 1519-1574 ) . בשנת 1563 פירסם וזארי מהדורה שנייה ומעודכנת של ספרו המפורסם והוסיף בה ערכים רבים . אך 3 שנים קודם לכן - בשנת 1560 - זכה לקבל על עצמו את עבודת האדריכלות החשובה ביותר בקריירה שלו . מיטיבו , הדוכס קוזימו ה 1 דה מדיצ'י החליט להקים את ארמון האופיצי בלבה של פירנצה , שנועד לשמש כ " גלריית המשרדים " שתוכננה להכיל את לשכותיהם של כל השופטים של דוכסות טוסקאנה . העבודה החלה מיד ווזארי תיכנן בעצמו את שער הכניסה למבנה המרשים ואת הקורידור הארוך שמחבר בין האופיצי לבין פאלאצו פיטי, שנבנה על ידי לוקה פיטי בשנת 1458, ונרכש על ידי הדוכס לבית מדיצ'י בשנת 1549 כדי לשמש כארמון הראשי של המשפחה . הארמון ממוקם על הגדה הדרומית של נהר הארנו בסמוך לגשר העתיק - " פונטה וקיו " שהוקם " מחדש " בשנת 1345. הקורידור שתיכנן וזארי מכסה אף את הגשר העתיק . כל ה " פרוזדור " הארוך והמפותל הזה נקרא כיום : " מסדרון וזארי " על שמו של ג'ורג'ו וזארי . המסדרון נמצא כיום בתהליך של שיפוץ ושיקום ועתיד להיפתח מחדש במהלכה של שנת 2021 . למרבה הצער - העבודה במתחם האופיצי התארכה והסתיימה רק בשנת 1581 , כאשר גם מזמין העבודה , הדוכס קוזימו ה 1 וגם האדריכל וזארי - כבר לא היו בין החיים . שניהם נפטרו בזה אחר רעהו , בשנת 1574. מי שחנך את האופיצי היה בנו של קוזימו , הדוכס פרנצ'סקו דה מדיצ'י ששלט בטוסקאנה בפועל עד 1589. פרנצ'סקו היה זה שהחליט כי אוסף האמנות שצברו עד כה בני מדיצ'י כבר גדול מדי ויש לרכזו במקום אחד ולפיכך, ביטל את התוכנית לאכלס את ה " אופיצי " בשופטים והפך את הבנין כולו למוזיאון פרטי ענק. גלריית אופיצי ( UFFIZI ) נפתחה בפני הציבור כמוזיאון לכל דבר רק בשנת 1765. בנוסף לעבודה הגדולה הזו , ביצע וזארי לפחות שתי עבודות ציור גדולות . האחת ציור הקיר והתקרה בפאלאצו וקיו ( הבנין העתיק של עיריית פירנצה שבו ישבה במאות ה 13 וה 14 , ממשלת הרפובליקה ) ששימש כמשכנם הרשמי של דוכסי בית מדיצ'י עד שהועבר לארמון פיטי שבצד הדרומי של נהר הארנו . על הפרוייקט הזה עמלו וזארי וצוות גדול מטעמו במשך 10 שנים ארוכות . והעבודה הגדולה הנוספת - ציורי הקיר הלא גמורים בתוך הכיפה הענקית של הקתדרלה ( ה " דואמו " ) של פירנצה שהושלמו אף הם רק לאחר מותו של וזארי , על ידי הצייר פדריקו צוקרי ( 1539-1609 ) . במהלך השנים נהנה וזארי ממוניטין וכבוד וצבר ממון רב . בשנת 1547 בנה לעצמו וילה מפוארת בעיר הולדתו ארזו ( AREZZO ׂ) וקישט את קירותיה בציורים יקרי ערך רבים שלו ושל אמנים חשובים אחרים בני תקופתו . הבית משמש כיום כמוזיאון לזכרו . וזארי נבחר לחבר במועצת עירו ולימים שימש גם כראש מועצת העיר . בשנת 1563 השתתף וזארי בייסוד האקדמיה לאמנויות של פירנצה שכנשיא הכבוד שלה כיהן ( באופן סימלי ) - מיכלאנג'לו . ג'ורג'ו וזארי מת בשנת 1574 ומאוד חבל שרבים יודעים עליו ומחשיבים אותו בימינו כמעט רק כמי שתיעד את חייהם ועבודתם של אמנים אחרים ! הוא היה אמן ענק בפני עצמו !
הפוסט נכתב ופורסם ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע