לפנינו אחת מיצירותיו המוכרות והחשובות ביותר של UTAGAWA TOYOKUNI - אוטגאווה טויוקוני - ( 1769-1825 ), גדול אמני יפן בתחום ״ הדפסי העץ ״ ( WOODBLOCK PRINTS ) , שנחשב לתחום האמנות הפופולרי ביותר ביפן , לאורך כל ימי תקופת ה ״ אדו״ ( EDO ) שנמשכה משנת 1603 ועד שנת 1867. בתקופה הזו השתלטה שושלת רבת עוצמה של שוגונים על יפן , תוך שדחקה את הקיסר למעמד כמעט סמלי בלבד. שוגונות טוקוגאווה קבעה את " אדו " - טוקיו של ימינו - לבירתה - ושם התפתחה תרבות חדשה לגמרי שמבחינות רבות נחשבת כיום לשמרנית מאוד - אך , ללא ספק , הפיקה פניני אמנות באיכויות שטרם נודעו כמותן עד אז . היצירה שלפנינו נקראת ה " פרומנדה " ( THE PROMENADE ) והיא נוצרה בשנת 1810 על ידי טויוקוני שמכונה כיום : " הראשון " - שהיה מייסד אסכולת " אוטגאווה " - ואשר תלמידיו וממשיכי דרכו מיספרו עצמם בעקבותיו עד לסוף המאה ה 20 . התקופה שבין 1673 ו 1841 נחשבת ל " תור הזהב " של הקאבוקי והבונארקו ביפן . הקאבוקי הוא סוגה תיאטרלית מסורתית ביפן ובבסיסו הוא מחזה שמורכב משילוב של דרמה תיאטרלית ומחול . הקאבוקי מתאפיין בססגוניות תלבושות ובאיפור המתוחכם שעוטים השחקנים . לצדו - בלט גם הבונארקו - תיאטרון הבובות היפני המסורתי , ואם נוסיף את ה " סומו " - קרב המגע בין מתאבקים גדולי גוף בתוך זירה עגולה , שמקורו בטקסים יפניים רוחניים עתיקי יומין - 3 הסוגות התרבותיות הללו , לחוד וביחד, היוו את הלב התרבותי של יפן בתקופת ה " אדו " ועוררו את עיקר תשומת לבם של האמנים היפניים - שהתרכזו ביצירה שמתארת אותן . ואל ה " לב " הפועם הזה רותק - כמובן - גם טויוקוני ה 1 , שהפך לאמן הגדול ביותר של הדפסי סוגות הליבה בתרבות היפנית של אז. הפרומנדה - או ה " טיילת " - הייתה שדרה במרכז העיר שבה נהגו " כוכבי תיאטרון הקאבוקי " לצעוד , כשהם כבר לבושים לקראת ההופעה בתיאטרון . בשעת צעידתם - נהר קהל רב כדי לצפות בהם , וכמובן , שמופע זה - שהתנהל מדי ערב - משך את תשומת לבם של האמנים שבאו - רשמו , איירו - ולאחר מכן - יצרו . היצירה שלפנינו נחשבת למיוחדת במינה , הן בשל יופייה - אך בעיקר בשל העובדה שהיא אחת הראשונות שיצר טויוקוני בטכניקת ה UKIYO - E שהוא - כנראה - היה אחד ממפתחיה , ובאמצעותה העניקו אמני " הדפסי העץ " היפניים - תחושת עומק - ביצירותיהם, על אף שמעולם לא למדו ולא הכירו את חוקי הפרספקטיבה המתמטית - גיאומטרית של ברונלסקי שפותחה על ידו בימי הרינסאנס הפלורנטיני המוקדם. ואכן - באופן פלאי - ברבות מיצירותיהם ניתן לחוש תחושת עומק מסתורית . מאוחר יותר - כשיפן נפתחה בפני אירופה ואירופה נפתחה בפני יפן - נדהמו מבקרי האמנות להבחין כי טויוקוני ה 1, נהג להשתמש - למעשה - בטכניקה מאוד דומה לזו שפיתח פול סזאן בצרפת - 80 שנים אחריו - ולפיה את תחושת העומק אפשר לקבל לא רק על ידי חלוקה גיאומטרית של העבודה וקביעת נקודת מגוז בעמדה אחורית , אלא - גם על ידי שליטה מבוקרת ומתוכננת בצבעים שבהם בוחר האמן לנהל את עבודתו . טויוקוני ה 1 שלט בטכניקה המדהימה הזו ביצירתו . התוצאות היו מופלאות . הדפס העץ הצבעוני שלפנינו הוא קטן יחסית - וגודלו : 81 על 55 ס"מ . הוא מוצג כיום באופן קבוע , כמו יצירות נוספות רבות של טויוקוני ה 1 , ב " מטרופוליטן מיוזיאום אוף ארט " , בניו יורק - וסטודנטים רבים לאמנות נוהגים לבוא , לצפות בו וללמוד אותו . טויוקוני ה 1 נולד ב " אדו " ( טוקיו ) , בשנת 1769 , לאב שנקרא : קוראשי קורוביי, שנחשב לאחד מגדולי מגלפי בובות העץ ביפן - ובהן - רפליקות של דיוקני שחקני הקאבוקי המפורסמים של ימיו . כשמלאו לטויוקוני 14 שנים , וכשרונו כבר התגלה כמובהק , היפנה אותו אביו לבית הספר של טויוהארו , אמן הדפסי עץ מפורסם , ועד מהרה הוא הפך לשוליה החביב ולחניכו המועדף והבולט של האמן הקשיש , ולבסוף - הפך ליורשו , כמאסטר של בית הספר הגדול והחשוב ביותר ל " הדפסי עץ " ב " אדו ". טכניקת הדפסי העץ מוכרת ביפן , מאז הועברה בשנת 1440 - מסין . אך , אין ספק כי היפנים שיכללו אותה ויצקו לתוכה תכנים מקוריים משלהם . ראשיתו של הקאבוקי - כנראה - בסביבות סוף המאה ה 16, מעט לפני תחילת תקופת ה " אדו " ואז הוכר רק הקאבוקי הנשי .שנחשב לקצת גס - ויש אומרים : " זנותי ". כאשר שוגונת " טוקוגאווה " השתלטה למעשה על יפן - השלטון השמרני של אנשי הצבא לא ראה בעין יפה את התופעה הבוטה והנפסדת שלפיה נשים נחשפות , מול קהל גברי משולהב . בין השנים 1629 ו 1673 אסר השוגון על נשים להופיע ב " קאבוקי " ואז החלו גברים - לגלם גם את התפקידים הנשיים - בתיאטרון הזה . תור הזהב של הקאבוקי החל מיד לאחר שהותר שוב לנשים להצטרף לחגיגה התרבותית הגדולה . אך המחזה הדרמטי והמחול שמעוגן בו - נעשה מעודן , מתוחכם ותרבותי יותר . טויוקוני ה 1 הפך לאמן גדול , מפורסם ומצליח , אך מת כבר בשנת 1825 - בגיל 57 - כשהוא מוקף בתלמידים ומעריצים רבים . 30 שנים לאחר שמת - נפתחה יפן בפני העולם הגדול . האמנים הגדולים של אירופה - הושפעו מיצירתו עד כדי כך שבצרפת - הוכר זרם ה " ג'אפוניזם " שאמנים ענקיים כמו : טולוז לוטרק ואפילו וינסנט ואן גוך - הושפעו ולמדו ממנו רבות - אך האמן היפני הגדול לא זכה להיווכח בכך.
הפוסט באדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע הנפלא