טוב, אז ביום חמישי האחרון במקום לשלוח את שני הבנים שלי לבית הספר ולתיכון, 'גנבתי' אותם לבקר בתערוכה החשובה במוזיאון רמת גן שמציגה יצירות מאוסף האמנות הישראלי המרשים של קבוצת הפניקס.
האוסף, שהוא ללא ספק מרשים בהיקפו וברמתו הכללית מציג ממתקים לעין ולנפש, של כמה מענקי האמנות הישראלית, כגון (רשימה חלקית): ראובן רובין, נחום גוטמן, משה מוקדי, אנה טיכו, יחזקל שטרייכמן, אביגדור אריכה ועוד
לצד המביכים והסתמיים באמני ישראל (לדעתי) כמו משה גרשוני, אביבה אורי, רפי לביא, מיכאל גרוס, לאה ניקל ואחרים
ללא ספק, הרכישות לאוסף, בוצעו על ידי יוסי חכמי, מתוך רשימת המי ומי של אמני ישראל הנחשבים, כשהדגש כך נראה היה על מותגים 'נחשבים' וחבל, כי זה הולם נובורישים ישראלים שקונים אמנות, ויוסי חכמי נחשב מבין גדול באמנות ואיש שבהחלט מבין את התחום על בוריו.
מישהו מתישהו איפשהו לאורך השנים החליט שפסולת הבניין החלודה שיגאל תומרקין ריתך יחד - זה אמנות נחשבת - אז הפניקס קנו
משה גרשוני ורפיא לביא הוכתרו מתוך, ועל ידי חברי הקליקה שלהם כאמנים חשובים - יאללה הפניקס קנו.
מישהו החליט שמיכאל גרוס עם השטויות הסתמיות שיצר חשוב - יאללה הלכו וקנו.
אני אישית, מעולם לא הבנתי מה ההתלהבות מיגאל תומרקין שהיצירה שלו 'גולם' שמוצגת בתערוכה רק ממחישה את הסתמי והמיותר באמנות ישראלית, היצירות של אריה ארוך גם סתמיות ונטולות כלום ושום דבר מעניין ומיותרות לחלוטין, למיכאל גרוס למשל, יש בתערוכה הזו, שתי עבודות מביכות ממש: 'לימון ומיטת ברזל' ו- 'קשתות ירושלמיות' זה לא אמנות! ולא מעניין אותי כמה 'קונספט' עוטף 'יצירה' זה לא מחזיק מים ומיותר להחריד.
וכך, בין היצירות המביכות בתערוכה ניתן למצוא את היצירה 'מחווה לדיוויד סמית' של פסח סלבוסקי ואת 'הרבה דלתות שרוטות' של סיגלית לנדאו (עבודה מביכה), כמו גם עבודה סתמית וירודה של האמנית בותינה אבו-מלחם.
בין היצירות המאכזבות של התערוכה (ובעיני יש הבדל גדול בין מביכות ומאכזבות, כי מאכזב זה אומר שהיו לי צפיות מהאמנים הללו) ניתן למצוא את 'מסרקים' של עידו בראל ואת 'יונתן' של יהודית סספורטס.
בין היצירות המעולות והמשובחות בתערוכה, ניתן למצוא יצירות של (רשימה חלקית): טירנית ברזילי, פסי גירש וסיגל אבני.
אז נכון, בגדול יש בתערוכה הרבה יצירות מופת של אמנים רבים ומצוינים, אבל יש מעט מידי ייצוג לאמנים צעירים חיים ויש המון כאלה וחבל שלא היה להם יותר מקום בתערוכה.
למה אני, אחרי כל זאת, עדיין כן ממליץ לכם לרוץ ולבקר בתערוכה הזו?
כי מוזיאון רמת גן הוא חלל אמנות מדהים ומהיפים בישראל
2. כי זה אוסף עצום ויש שפע של יצירות ומגוון רחב של אמנים, ובסך הכל האוסף חשוב מאד כמכלול, וכאוסף הוא גדול מסך חלקיו - וזה לא דבר שכל אוסף אמנות מצליח לעשות.
3. כי האוצרות של רוני כהן-בנימיני היא לא פחות ממושלמת בעיני ואם היה פרס לאוצר/ת השנה של 2023 רוני הייתה מקבלת אותו ממני לבטח לקול תשואות הקהל.
אז קחו את הילדים והנכדים ואת בני זוגכם או סתם חברים ולכו למוזיאון רמת גן - אני ושני הבנים שלי נהננו מאד והבנים שלי למדו המון, על המעולה ועל המיותר באמנות ישראלית.
מומלץ להזמין כרטיסים (הם חינם) מראש דרך אתר המוזיאון.
לצערי אין שילוט בקומת הכניסה שהתערוכה היא בשלוש קומות אז תקפידו לבקר בכל שלוש קומותיו של המוזיאון.