קופסה מתוצרת Jean Pobery על פי עיצוב משותף של Sonia Delaunay ו- Jean Patou

בחירת הכרוז, קופסת סיגריות או טבק חשובה מתקופת סגנון האר דקו, מתוצרת 'ז'אן פוברי' (Jean Pobery), על פי עיצוב משותף של האמנית הצרפתייה סוניה דלונה (Sonia Delaunay) ומעצב האופנה הצרפתי הנודע ז'אן פאטו (Jean Patou) שיצרו יחד בשנת 1925.
עשוי חרס מצוייר, לא חתום,
גובה: 11.5 ס"מ
קוטר: 10 ס"מ


(* סוניה דלונה הייתה אמנית צרפתייה, שפעלה בעיקר בפריז. היא עברה הכשרה רשמית ברוסיה ובגרמניה לפני שעברה לצרפת והרחיבה את העיסוק שלה לטקסטיל, אופנה ותפאורה. היא ייסדה את תנועת האמנות אורפיזם, הידועה בשימוש בצבעים חזקים ובצורות גאומטריות, יחד עם בעלה רובר דלונה ואחרים - מתוך האגוזיפדיה)

(** ז'אן פאטו (Jean Patou) נולד בפריז, צרפת בשנת 1880. העסק של משפחתו של פאטו היה עיבוד עורות ופרוות. פאטו עבד עם דודו בנורמנדי, ולאחר מכן עבר לפריז ב-1910, מתוך כוונה להיות קוטורייר (מעצב אופנת עילית).
בשנת 1912, הוא פתח סלון קטן להכנת שמלות בשם "Maison Parry". כל קולקציית 1914 שלו נרכשה על ידי קונה אמריקאי יחיד. עבודתו של פאטו נקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה. הוא גוייס באוגוסט 1914, זמן קצר לאחר הפלישה הגרמנית לבלגיה. פאטו שירת כקפטן בזואבים (Zouaves). הוא פתח מחדש את בית הקוטור שלו ב-1919, הוא נודע בכך שהכחיד את מראה הפלאפר (The flapper look) על ידי הארכת החצאית ועיצוב בגדי ספורט לנשים ונחשב לממציא בגדי הים הסרוגים וחצאית הטניס. הוא עיצב בגדי טניס נועזים ללא שרוולים ובאורך הברך עבור סוזן לנגלן (Suzanne Lenglen) והוא גם היה המעצב הראשון שהפך את הקרדיגן לפופולרי והעביר את האופנה לכיוון טבעי ונוח.
ז'אן פאטו המציא את "עניבת המעצבים" בשנות ה-20 של המאה הקודמת כאשר עניבות גברים, היו עשויות באותו בד כמו קולקציית שמלות הנשים, והן הוצגו בחנויות כלבו ליד דלפק הבשמים של פאטו. סגנון העניבה המעוצב עדיין בולט בקרב מעצבי אופנה עכשוויים, כמו לואי פרו (Louis Feraud), טימותי אוורסט (Timothy Everest), דושאן (Duchamp) ופול סמית (Paul Smith) ופטריק מקמורי (Patrick McMurray).
בשנת 1925 השיק פאטו את עסק הבשמים שלו עם שלושה ניחוחות שנוצרו על ידי אנרי אלמראס (Henri Almeras). בשנת 1928, ז'אן פאטו יצר את "Huile de Chaldée", קרם השיזוף הראשון.
לואי סו (Louis Sue) עיצב עבור ז'אן פאטו את כל בקבוקי הבושם והקופסאות.
פאטו נפטר בשנת 1936 ואחותו מדלן ובעלה ריימונד ברבס המשיכו לנהל את בית פאטו.
.
כשהבורסה קרסה בשנות השלושים, גם שוק אופנת היוקרה קרס. בית פאטו שרד באמצעות הבשמים שלו.
המעצבים של בית פאטו כללו את מארק בוהן (Marc Bohan 1954–1956), קארל לגרפלד (Karl Lagerfeld 1960–1963) וז'אן פול גוטייה (Jean Paul Gaultier 1971–1973). כריסטיאן לקרואה (Christian Lacroix) הצטרף למותג בשנת 1981. קולקציית האופנה האחרונה שהופקה על ידי בית האופנה House of Patou הייתה בשנת 1987 כאשר עסקי האופנה העילית נסגרו סופית בעקבות עזיבתו של לקראוה לפתוח בית אופנה משלו.
לאחר סגירת עסק האופנה העילית החברה המשיכה לייצר ניחוחות תחת המותג Jean Patou. פאטו גם ייצר ניחוחות עבור לקוסט, כאשר פאטו רכש את הרישיון בשנות ה-60, ועבור יוז'י ימאמוטו (Yohji Yamamoto) בשנות ה-90.

משנת 1967 עד 1999 ז'אן קרליאו היה מעצב הבשמים של הבית, הוא פיתח את כל הבשמים של החברה במהלך אותה תקופה, כולל "1000" (1972) ו-"Sublime" (1992) "Patou Pour Homme" (1980) - מתוך האגוזיפדיה)