בלוג

שעוני הכיס היו מקובלים החל מן המאה ה-16 ועד מלחמת העולם הראשונה בתחילת המאה ה-20, עת החלו לייצר שעונים אותם ענדו על פרק היד – שעונים אשר בתחילה היו מיועדים לאנשי הצבא אשר שעוני הכיס לא התאימו להם לשימוש בעת שהייה בתעלות או בביצורים. לשעוני הכיס הייתה ברוב המקרים שרשרת כדי לחברה לחגורה או לדש הבגד שנועדה למנוע את אובדן השעון או את נפילתו בעת שהוא מוצא מן הכיס. שעוני כיס אחרים היו מחוברים למעין רצועת עור או מעין כיס מעור כאשר שרשרת ארוכה לא התאימה. כיס עור זה הגן גם על פני השעון. שעוני נשים אף הם היו מחוברים לרצועת עור קצרה שהייתה יותר דקורטיבית מאשר פונקציונאלית. על שרשרת השעון היו תולים לעיתים גם אביזרים שימושיים אחרים כמו מפתח למתיחת קפיץ השעון או חותך סיגרים לדוגמא. שרשראות לשעונים התאימו גם להשחלה בלולאת הבגד, סוג שהיה מקובל מאד על כרטיסנים וקונדוקטורים ברכבות.

בגלריה אגוזי בתל אביב מוצע למכירה אוסף מרהיב מעיזבון פרטי, הכולל עשרות קופסאות הרחה עתיקות מתקופות וסגנונות שונים.