בלוג

אחרי 37 שנים בעולם האמנות הישראלי, כאספן, כסוחר וכיועץ, אחת העצות הטובות ביותר שאני יכול לתת לאספנים ישראלים זה לרכוש דווקא יצירות של אמנים פחות ידועים, בין אם מדובר באמנים 'טריים' ו'חדשים' שטרם התגלנו ובין אם מדובר באמנים נשכחים שלא זכו לתהילה, על אף היותם אמנים מצויינים. בכלל, שוק האמנות הוא מאד 'מתעתע' ומי שלא ממש מכיר אותו כלל לא מודע לזרמים התת קרקעיים שמניעים תהליכים בתוכו, יש הרבה בעלי אינטרס כמו בעלי גלריות, ואספנים גדולים שמריצים מחירים של אמן שהם חפצים ביקרו, ומעלים מחירים בצורה מלאכותית ויש אינספור דוגמאות לאמנים ישראלים ביינוניים עד גרועים ממש שמשיגים מחירים גבוהים רק בגלל שמישהו קבע שהם נחשבים או טרנדיים, וכשלא חסר קורבנות טרנדים שמוכנים לשלם הרבה על מותגים היצירות המביכות הללו ימשיכו להמכר בהרבה מאד כסף ולעטר קירות של נובורישים. אספן חכם יכול לדעתי, לבנות אוסף משובח ביותר לפי כל קנה מידה אמנותי - במחירים מגוחכים יחסית, אם ירכוש יצירות איכותיות דווקא של האמנים שלא באופנה. עוד המלצה שלי היא לרכוש אמנות בינלאומית שהתגלגלה במקרה לישראל, בעיקר של אמנים פחות מוכרים אבל איכותיים, בדרך זו אפשר לבנות אוסף אמנות איכותי מאד ובזול.

יצרן הפורצלן 'Duxer Porzellanmanufaktur' או כפי שהוא מוכר 'Dux Porcelain Manufactory' נוסד בשנת 1860 על ידי Eduard Eichler במה שהיה אז העיר Duchov שבבוהמיה הרמה הגבוהה של פרטי הקרמיקה והפורצלן שיוצרו במפעל נקראים כיום בשם הגנרי המקוצר 'רויאל דקס' (Royal Dux). בעלות על המפעל התחלפה פעמים רבות במשך 150 שנותיו, בוהמיה הפכה לחלק מצ'כוסלובקיה, שבתורה נשלטה על ידי גרמניה ואחר כך על ידי ברית המועצות. בשנת 1990 אפילו השם שונה לרפובליקה הצ'כית. הבעיה שניצבת בפני אספנים, היא שברבות מתבניות היציקה והמודלים של המפעל מהמאה ה-19, עדיין משתמשים במשך 150 שנות קיומו של המפעל. בזמן שפריטים ישנים ועתיקים נמכרים לפעמים באלפי דולרים לפריט, מוצעים כיום גם פריטים חדשים בהרבה כפריטים עתיקים, בכוונה או מבורות וחוסר ידע ועל האספנים והסוחרים מוטלת עבודת הלימוד של חותמות היצור השונות ולמידה של תיארוך מדוייק של הפריטים השונים וקביעת גילם הנכון.