בלוג

לפנינו אחת מיצירותיו המוכרות והחשובות ביותר של UTAGAWA TOYOKUNI - אוטגאווה טויוקוני - ( 1769-1825 ), גדול אמני יפן בתחום ״ הדפסי העץ ״ ( WOODBLOCK PRINTS ) , שנחשב לתחום האמנות הפופולרי ביותר ביפן

לפנינו 10 ציורים נחמדים שיצר אנרי דה טולוז לוטרק ( 1864 - 1901) בעיפרון פחם, צבעי מים ועטי קריון , בשנים 1887-8 , בעת ביקוריו התכופים באחת האטרקציות של פריז שהקסימו אותו ואת רוב אמני הקדם אוונגרד - בשנות ה 70 וה 80 של המאה ה 19 : ״ קרקס פרננדו ״ . הקרקס הוקם בשנת 1872 ע״י היזם הבלגי פרדיננד בירט ( 1835-1902 ) שהעז לפתוח אותו בפאתי העיר . הכתובת היתה : שדרות רושאשווה מס׳ 63 , פינת רו דה מארטירז , ברובע 18, מתחת לגבעת מונמרטר- היכן שהתגוררו אז בעיקר פועלים קשי יום . הקרקס קירטע כלכלית . אך החל מה 6 באוקטובר 1889 - הלילה שבו נפתח בשכנותו - בשדרות קלישי - מועדון הלילה ״ מולן רוז׳ ״ . החל גם הוא לפרוח בגדול . לוטרק לא היה האמן הראשון שמצא עניין בקרקס לצורך ציור תנועה וזרם . קדמו לו אמנים ותיקים יותר ובהם שניים ממיסדי התנועה האימפרסיוניסטית : אדגר דגה ( 1834-1917 ) ופייר אוגוסט רנואר ( 1841-1919 ) , שנהגו לבקר במקום עוד בטרם זכה להצלחה ולתהילה וציירו בו כבר בשנת 1879. הבעיה במקום הייתה ניהולית - פרדיננד בירט עתיר הפעילויות נטש את הובלת המיזם לטובתו של חתנו, לואיס פרננדו ( 1851 - 1925 ) שלא הבין בכספים. למזלו הרב, מי שהחזיק במושכות המקום היה הליצן שהפך לכוכב הקרקס - ג'רונימו מדראנו ( 1849- 1912 ) שכינויו מוכר הכרטיסים היה : " בום, בום ". וכאשר פרננדו הוביל את הקרקס לפשיטת רגל בחודש דצמבר 1898 - " בום, בום " - בכבודו ובעצמו , רכש ממנו את המקום , שעד מהרה , חידש את פעילותו בהצלחה יתרה , ונקרא מאז ועד ימינו : " קרקס מדראנו " ! הקרקס שיגשג והגיע לשיא תהילתו לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה 20 כאשר אמנים ובהם : פבלו פיקאסו ( 1881-1973 ׂ) פקדו אותו והפליאו ליצור בו ציורים נפלאים. קרקס מדראנו הפך ל " אטרקציה " מרגשת בציורי " התקופה הורודה " של פבלו פיקאסו.